בספטמבר 1972 ראה אור הגיליון הראשון של כתב-העת סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, ובמקביל נוסדה הוצאת ספרי סימן קריאה. לציון יובל לאירועים משמחים אלה רואה אור המהדורה ההיסטורית - שלוש החוברות הראשונות של כתב-העת המיתולוגי והדפסה מחודשת של חמישה מהספרים הראשונים של ההוצאה.
"חוברת זו היא פסיעה ראשונה במסע יומרני מאוד. העורכים והסופרים המסתופפים מסביב ל'סימן קריאה' יוצאים למסע זה מתוך הרגשת צורך חיוני, מתוך הרגשת מחסור. נעמיד את יומרתנו בפשטותה, ונאמר כך: המתהווה הספרותי בארץ אין לו מרחב-מחיה אמיתי, אין לו מסגרות משמעיות – אין לו במה שנבנתה על-פי צרכיו ועל פי צרכי הקוראים. (...) אל מחוז חפץ זה אנו מבקשים להוביל".
כך נפתח הגיליון הראשון של כתב-העת, בו מופיעים, בין היתר, פרק מתוך טוביה החלבן בתרגומו של ברנר, קטעי פרוזה של יהושע קנז וחנוך לוין, פרק מתוך אל המגדלור של וירג'יניה וולף בתרגום מאיר ויזלטיר, סיפורים של פוקנר בתרגום מנחם פרי (תחת שם-העט רחמים נוף) ויעל רנן, וסיפור מאת אנדריי פלטונוב בתרגום נילי מירסקי.
עוד בגיליון, שירים של אבות ישורון, יאיר הורביץ, דוד אבידן, אמיר גלבע, זלדה, מאיר ויזלטיר, מרדכי גלדמן ואחרים, ומאמרים מאת גדעון טורי, גרשון שקד, יוסף האפרתי, יעל שורץ, מנחם פרי, מנחם ברינקר, ניסים קלדרון, שמעון זנדבנק, בעז ערפלי ואחרים.
