32% הנחה

בנותיה של אשת נחושת

בנותיה של אשת נחושת אורג יחדיו מיתוסים ודמויות היסטוריות שהשתייכו לעם מטריארכלי שעבר אונס וחורבן פיזי, תרבותי ורוחני על ידי הכובשים הספרדים והכמרים הנוצרים בשטחי קנדה של ימינו. מורשתם הועברה בעל פה לאורך דורות מפי הזוכרות, שהשתייכו לאגודות נשים מחתרתיות שהוקמו במטרה לשמר את מסורות עמי הילידים.

מחברת הספר, אן קמרון, הגדירה עצמה כמתווכת וכמתעדת של נשי העמים הראשונים שחיו בחוף הצפון־מערבי של קנדה, וליתר דיוק בנות העם שחי על האי וֶנקוּבֶר - להן מוקדש ספר זה, והצליחה לייצר קול פמיניסטי משמעותי.

קמרון ליקטה את הסיפורים בזמן שחייתה בקרב שרידיהם של בני עמים אלה, והעלתה אותם על הכתב. מאז פרסומה ב־1981, הפכה יצירה אהובה ומחתרתית זו לקלסיקה שתורגמה לשפות רבות.

50 ₪

74 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך בנותיה של אשת נחושת

מזמור למתים המִסְפרים אשר המזמור למתים מעיד עליהם, מקורם בזוכרים חברי אחוות הלוחמים; מנקודת מבטם, לגבר היו כמה נשים, ואילו מנקודת מבטן של הזוכרות נשים אחדות חלקו בעל אחד. חבריה של אחוות הלוחמים באו ממעמדות האצולה והמלוכה. פשוטי העם והעבדים ייצגו שני מעמדות נוספים של החברה, ומספרם, כמו מספר הנשים והילדים, אבד במגפות. אלו שתפקידן היה לזכור את ההיסטוריה, את שושלות היוחסין של המשפחות, את אנשיהן, לא שרדו את המחלות הרבות שעליהן לא הייתה שליטה. במהלך שמונים וחמש השנים שחלפו מאז ביקורו של קפטן קוק בשנת 1788 ועד מִפקד האוכלוסין של האגודה המלכותית שנערך בשנת 1863, עמֵי נוּ־צָ'א־נוּלט הושמדו. [...] אנו מכים בתופים ושרים שירים עורכים משתה גדול לכבוד המתים כי ילדינו מתו לא נותר אף לא אחד חזור אליי אחייני, מתגעגעים אליך חזרי בתי, מתגעגעים אלייך חזור אליי בני, מתגעגעים אליך חִזרו אלינו מתינו, מתגעגעים אליכם חִזרו, בודדים אנחנו לאן הלכתם חִזרו, בודדים אנחנו לאן הלכתם חִזרו, בוכים אנחנו לאן הלכתם חִזרו, מתחננים אנחנו לאן הלכתם חזור אחי חִזרי אחותי חזור אבי חִזרי אמי נשיר לכם שיר נלך בעקבות הנהר אל הים ונוסיף את דמעותינו לגלים תבוא הגאות יבוא השפל ירד הלילה ייאסף הלילה לא תחזרו אתם שאינכם עוד לאן הלכתם? אנו שרים את צערנו אנו שרים את אבלנו אנו שרים את פרֵדתנו ואת תהייתנו מדוע הלכתם?