ורק אנחנו נדע

"אוצרי מטיחה בפנינו את כל מה שאנחנו מפחדים לראות, אבל בו-זמנית לא מצליחים לנתק ממנו את העיניים", כתבה תיגל נשיא על ספרה החמישי של הסופרת ואושיית הרשת מגי אוצרי.

ורק אנחנו נדע הוא סיפור על אובססיה, שראשיתה בהתאהבותה של הגיבורה, אסיה – חיילת אימפולסיבית, מאנית־דיפרסיבית, שנונה ובלתי נסבלת – בטייס קרב כריזמטי בשם אבשלום. עשרים שנה לאחר אותה התאהבות נכזבת, השניים נפגשים שוב בליל גלנט. כשפורצת מלחמת השבעה באוטובר ואבשלום נעלם שוב, אסיה יוצאת למסע שלוקח את שניהם למקומות מסוכנים, מתאי שירותים בברים אפלים למיטה של אשתו של אבשלום. 

כתב על הספר שאול אולמרט באתרו סיפור טוב:
"רומן כואב ונוגע ללב על אהבה אובססיבית וחסרת גבולות. הוא מתרחש על רקע הקרע החברתי בישראל, ועל רקע מתקפת הטרור הבלתי נתפסת והמלחמה שצמחה ממנה. מאורעות השעה אינן מרכז הסיפור, אבל הם חלק בלתי נפרד מתיאור ההוויה והמצב הנפשי של הדמויות. כי למרות שהתאהבות הרסנית וחסרת סיכוי בגבר נשוי אינה בלעדית לנשים ישראליות, חלק מהותי מהאמירה שבספר הוא תיאור המלחמות שבנפש המתרחשות על רקע אלו שברחוב ובשדה הקרב".

הציור על העטיפה: לילית שמבון