סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותמפגש פסגה בין שנים מההוגים החשובים של זמננו, המאתגרים זה את זה, מתווכחים זה עם זה, וסוללים יחד נתיב רעיוני ומעשי לעבר עולם שהשוויון בו יהיה נחלתם של רבים יותר.
מה זה שוויון ולמה חשוב שניאבק עליו היא גרסה ערוכה של שיחה בין תומא פיקטי למייקל סנדל, שהתקיימה בבית הספר לכלכלה של פריז ב־20 במאי 2024, ובה בוחנים השניים את הערך הדמוקרטי הבסיסי ביותר משלל היבטים: כלכלה, פילוסופיה, היסטוריה, פוליטיקה, חינוך ואקלים.
הם מנתחים את התהליכים שצמצמו את האי־שוויון בעושר, בהכנסה, בכוח ובמעמד ואת הפערים הקיצוניים שעדיין קיימים. הם מתארים את המכשולים שעומדים בפני החתירה לשוויון בעידן של חוסר יציבות פוליטית, לאומנות ופופוליזם. הם מתייחסים אל פגעי הדת הניאו־ליברלית ואל התיקונים הנדרשים בסוציאל־דמוקרטיה, ומדגישים את חשיבותה של הקהילה ביצירת שינוי חברתי ופוליטי.
תומא פיקטי הוא כלכלן צרפתי, פרופסור בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז. מייקל ג' סנדל הוא פילוסוף פוליטי אמריקאי, פרופסור בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד.
1. למה אי־שוויון צריך להדאיג אותנו?
סנדל:
ומא, תודה שאתה מארח אותנו בבית הספר לכלכלה של פריז לשיחה הזאת על שוויון. אחת הדרכים לבחון מהו שוויון היא קודם כל לשאול למה אי־שוויון הוא סוגיה חשובה. המחקר שלך הראה לכולנו עד כמה גדול האי־שוויון בהכנסות ובעושר, אז נתחיל בפערים האלה.
גילית שבאירופה, יותר משליש מההכנסות הולכות לעשירון העליון – שברשותו יותר מחצי מהרכוש. בארצות הברית, הפערים חריפים אפילו יותר. זה מטריד הרבה מאוד אנשים, אבל למה בעצם זאת בעיה?
פיקטי:
אני שמח מאוד שיש לנו הזדמנות לקיים את הדיון הזה.
ראשית, אני רוצה להדגיש שאני אופטימי בנוגע לשוויון ואי־שוויון. אני מתייחס לזה בספרי האחרון, "קיצור תולדות השוויון",1 שבו אני מדגיש כי למרות האי־שוויון הגדול שקיים כיום באירופה, בארצות הברית, בהודו ובברזיל – בכל העולם למעשה – בטווח הארוך יש תנועה לעבר שוויון. התשובה לשאלה מה מקור התנועה הזאת תשמש אותי במענה לשאלה שלך: מקור התנועה הוא ניידות חברתית וגם תביעה פוליטית חזקה, אדירה, לשוויון זכויות ולשוויון בגישה לדברים שאנשים רואים בהם טובין בסיסיים: חינוך, בריאות, זכות הצבעה, ובאופן כללי הזכות להשתתף באופן מקיף ככל האפשר בהיבטים שונים של החיים החברתיים, התרבותיים, הכלכליים, האזרחיים והפוליטיים. גם אתה, בעבודה שלך, מדגיש את התפקיד של שלטון עצמי ושל השתתפות דמוקרטית. אני חושב שהתיאבון הזה להשתתפות דמוקרטית ולשלטון עצמי הוא גם הכוח שמניע את ההתקדמות לעבר שוויון בטווח הארוך.