בספרים מחוקים - הספר הראשון בסדרת קו מתאר של הוצאת אפרסמון - תשעה סיפורים, שבהם משרטט חיים וייס את פרשת התבגרותו בירושלים הדתית של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת והיחשפותו אל העולם הסובב אותו המתגלם בדמות המשפחה, החברה, הדת, והמדינה.
כותב עורך הספר, הסופר חיים באר:
בכישרון סיפורי מובהק וביד בוטחת של אמן מגולל חיים וייס פרקים מרגשים מחייו של נער ירושלמי היוצא מדי בוקר מביתו שבגבעה הצרפתית, מאחד השיכונים החדשים שנבנו שם אחרי מלחמת ששת הימים אל בית ספרו השוכן בליבה של קטמון, שכונת היוקרה הערבית שאחרי מלחמת העצמאות אוכלסה במפוני העיר העתיקה, ובדרכו החוצה את העיר מצפון לדרום מתוודע אל שסעיה שותתי הדם של החברה הישראלית: אל ניצולת שואה העוצרת את תנועת המכוניות בעורק תחבורה ראשי ומטיחה את האשמותיה כלפי מעלה; אל נסיונותיהם הנלעגים של מחנכים אורתודוכסים יוצאי גרמניה וחניכי הרב שמשון רפאל הירש ליישב את ערכי "תורה עם דרך ארץ" בחברה מיליטנטית הסוגדת למתנחלים החמושים בקלצ'ניקובים; אל דרמה אישית נוגעת ללב שבה מוקע נער מזרחי, בנו של קבלן עבודות עפר עשיר, מתוך חבורת הנערים ששאף להתקבל אליה.
מאימי למדתי כי המציאות הגלויה, זו העומדת חשופה לחטטנותם ואלימותם של בני האדם, היא שטחית ועלובה, וכוחה לעולם לא ישווה ליופיים של סיפורים ושל אירועים שמן הראוי היה להם שיתרחשו, אלא שבשל רפיונה של המציאות ומגבלותיהם של החיים הם לא הגיעו לכלל מימוש. אימי אמנם לא התכחשה לעצם קיומו של העבר, אך היא ביטלה מכול וכול את האפשרות או את היכולת ללכוד אותו, לתחם את גבולותיו, לציירו באמצעות תמונות, יומנים, עובדות ונתונים, ולהפריד בין אמת לבדיה משל היו חלמון וחלבון שניתן בקלות לנתקם זה מעל זה בעזרת שבר של קליפת ביצה.
