ספר הביכורים של נועה לארה מאיר, בעריכת מיה טבת דיין, החל להיכתב לאחר מות אימה ממחלה קשה. היא כותבת על הצער המשתק שפקד אותה, על ההלם, האבל הראשוני והבדידות, אך גם על הניסיונות הקטנים לחזור לשגרה, על כוח החיים וההכרח להמשיך, על תחילתה של אהבה חדשה שהופיעה בחייה וסחפה אותה, ועל החיים לצד הגעגוע.
לארה מאיר, ילידת 1990. נולדה בקליפורניה, גדלה בקריית טבעון, וחיה על הציר שבין ירושלים לתל אביב.
בכל עונה הסתיו
וּבְכָל עוֹנָה הַסְּתָיו שֶׁלָּךְ מֵגִיחַ אֶל לִבִּי זָהֹב
כְּמוֹ בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי, לַמְרוֹת הַשֶּׁבֶר
עוֹרֵק הַחַיִּים מַמְשִׁיךְ לִפְעֹם בְּאוֹר
דַּקִּיק אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַנֶּחְבֵּאת,
הַטֶּמְפֵּרָטוּרוֹת הַנּוֹשְׁרוֹת, בְּכָל
יוֹם נִסְפָּג הַגַּעֲגוּעַ אֶל הַגּוּף
וּבְכָל הַגּוּף שֶׁלִּי אַהֲבָתֵךְ
שׁוֹמֶרֶת אֶת נַפְשִׁי מִצֵּל
חָשׁוּךְ, חוֹתֵךְ, בְּכָל
חֲתָךְ טָמוּן שִׁיר,
בְּכָל שִׁיר נִגְלֶה
הָאֹפֶק, וּבָאֹפֶק
אַתְּ
סְמוּקַת חִיּוּךְ שַׁלֶּכֶת, בּוֹהֶקֶת מֵרֹב חַיִּים.
