אנדרטה של צרעת/ יונה וולך

"יֵשׁ לִי בָּמָה בָּרֹאשׁ / וְהִיא מְצִיאוּתִית יוֹתֵר מִכָּל בָּמָה", כתבה יונה וולך באחד משיריה, ואכן היה לה תיאטרון שלם בראש. במשך עשרים שנה, מגיל 21 ועד מותה, היא כתבה לאותה הבמה וחלמה להציג עליה מתמונות נפשה.

אנדרטה של צרעת: יונה וולך - כל המחזות מכנס לראשונה, ב-367 עמודים בעריכת עודד כרמלי ושני פוקר, את כל כתיבתה של המשוררת לתיאטרון – ממחזות, דרך תסכיתים וכלה בהצגות ילדים. במרכז הספר עומדת טרילוגיית המחזות "אנדרטה של צרעת", שנכתבה בשנים 1971-1967 ומגוללת את מערכת היחסים האלימה, היצרית והיצירתית של וולך עם מי שהיה ארוסה בגיל 21, טדיאוש ס' (שם בדוי). דרך סיפור אהבתם הפרועה, וולך משרטטת בספר את דיוקנה של אמנית גדולה כאישה צעירה.

זהו הפרסום הגדול ביותר מתוך העיזבון של יונה וולך, והוא כולל את חלק הארי של הפרוזה שכתבה המשוררת. המחזות כוללים גרסאות מוקדמות לרבים משיריה המפורסמים ביותר, בהם "לעולם לא אשמע את הקולו המתוק של האלוהים", "תותים" ו"אתה חברה שלי", וכן שישה שירים ששובצו במחזות ולא פורסמו מעולם.