13% הנחה

ההכרות

"אלוהים. אלוהים, אלוהים, אלוהים, אלוהים, אלוהים... מה לעזאזל נשאר עוד לכתוב?" כתב הסופר דיוויד מרקסון לסופר ויליאם גדיס לאחר שקרא את ספרו המונומנטלי הַהַכָּרוֹת (The Recognitions), "היוליסס האמריקאי" שראה אור באנגלית ב-1955 – עכשיו, לראשונה בעברית, 1,033 עמודים בתרגום ארז וולק.

ואייט גווין, בנו של כומר מעורער, עושה עסקה עם השטן: הוא מצייר זיופים גאוניים המוצגים כיצירות אבודות של הציירים הפלמיים הגדולים. אבל איך אפשר להכיר את האמיתי? בעידן פוסט-מודרני, של שקרנים ומתחזים, בעולם המוצף בדמעות תנין ומלא בהבטחות יפות מהפה ולחוץ, מסעו הארוך של ואייט אל עבר היופי והאמונה נראה אותנטי יותר מהכול.

הַהַכָּרוֹת נחשב לאחד הרומנים האמריקאיים הגדולים במאה העשרים, וויליאם גדיס נחשב לאב הרוחני של דור שלם של סופרים פוסט־מודרניים בארצות הברית כתומס פינצ'ון, דון דלילו וג'ונתן פראנזן, שכתב: "עד שהגעתי לעמוד האחרון של 'הַהַכָּרוֹת', הרגשתי מוכן יותר להתמודד עם הגירושין, המיתות והטלטלות שציפו לי בעולם שטוף השמש שבחוץ. הרגשתי חסיד, כאילו רצתי חמישה ק"מ, אכלתי את הקייל שלי, הלכתי לרופא השיניים, הגשתי את החזרי המס, או הלכתי לכנסייה". לרומן השלישי שכתב קרא התיקונים, בהשראת הַהַכָּרוֹת.

"ארז וולק עשה כאן מעשה שהוא הרבה מעבר לתרגום: הוא מפעל חיים", כתב מו"ל הוצאת הבה לאור ועורך הספר בעברית, עודד כרמלי. "הקריאה בספר הזה משיבה את האמונה בקריאה ובכתיבה, באפשרויות הגלומות בהן לאינסוף, ואין לי ספק שהזרקתו למחזור הדם של הספרות העברית עתידה לפעפע למשך עשורים רבים, ולחולל בה את הקסמים המשונים שחולל באנגלית".

129 ₪

149 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך ההכרות

אפילו קמילה חיבבה נשפי מסכות, מהסוג הבטוח שבו מותר להוריד את המסכה ברגע הגורלי שזו משימה עצמה למציאות. אבל התהלוכה במעלה הגבעה הנוכרית, המתוחמת ברושים, המוחשת בידי שירת הכומר החדגונית ומעוכבת בעצירות בי״ד תחנות הצלב (שלא לדבר על עגלת הלוויות שהיא נסעה בה, רכב רתום לסוסים לבנים הדומה לדוכן מגדנות בארוקי) הייתה עלולה לטרוד את ארשת נשמתה הביישנית, אילו ניתן למוצאה.
העסק הספרדי, יכנה זאת לימים הכומר גְוִוין: לא כלאחר יד אלא בנימת איפוק הרהרנית. הוא ידע חיבה למסעות, בדמי ימיו; והדחף הזה להרחיב את גבולותיו הוא שסיפק לבסוף ליד המקרה את שדה הפעולה הנחוץ לה (במקרה הזה, אונייה המפליגה לספרד) וקיפד את חיי האישה שנשא שש שנים לפני כן.