ההכרות

"אלוהים. אלוהים, אלוהים, אלוהים, אלוהים, אלוהים... מה לעזאזל נשאר עוד לכתוב?" כתב הסופר דיוויד מרקסון לסופר ויליאם גדיס לאחר שקרא את ספרו המונומנטלי הַהַכָּרוֹת (The Recognitions), "היוליסס האמריקאי" שראה אור באנגלית ב-1955 – עכשיו, לראשונה בעברית, 1,033 עמודים בתרגום ארז וולק.

ואייט גווין, בנו של כומר מעורער, עושה עסקה עם השטן: הוא מצייר זיופים גאוניים המוצגים כיצירות אבודות של הציירים הפלמיים הגדולים. אבל איך אפשר להכיר את האמיתי? בעידן פוסט-מודרני, של שקרנים ומתחזים, בעולם המוצף בדמעות תנין ומלא בהבטחות יפות מהפה ולחוץ, מסעו הארוך של ואייט אל עבר היופי והאמונה נראה אותנטי יותר מהכול.

הַהַכָּרוֹת נחשב לאחד הרומנים האמריקאיים הגדולים במאה העשרים, וויליאם גדיס נחשב לאב הרוחני של דור שלם של סופרים פוסט־מודרניים בארצות הברית כתומס פינצ'ון, דון דלילו וג'ונתן פראנזן, שכתב: "עד שהגעתי לעמוד האחרון של 'הַהַכָּרוֹת', הרגשתי מוכן יותר להתמודד עם הגירושין, המיתות והטלטלות שציפו לי בעולם שטוף השמש שבחוץ. הרגשתי חסיד, כאילו רצתי חמישה ק"מ, אכלתי את הקייל שלי, הלכתי לרופא השיניים, הגשתי את החזרי המס, או הלכתי לכנסייה". לרומן השלישי שכתב קרא התיקונים, בהשראת הַהַכָּרוֹת.

"ארז וולק עשה כאן מעשה שהוא הרבה מעבר לתרגום: הוא מפעל חיים", כתב מו"ל הוצאת הבה לאור ועורך הספר בעברית, עודד כרמלי. "הקריאה בספר הזה משיבה את האמונה בקריאה ובכתיבה, באפשרויות הגלומות בהן לאינסוף, ואין לי ספק שהזרקתו למחזור הדם של הספרות העברית עתידה לפעפע למשך עשורים רבים, ולחולל בה את הקסמים המשונים שחולל באנגלית".