שעת בוקר מוקדמת. באוויר עומד ריח מתכתי משונה. המיטה והבגדים של יו-ג'ין ספוגים בדם. הטלפון מצלצל. יו-ג'ין עונה. על הקו נמצא אחיו. "הכל בסדר בבית?" הוא שואל. "אני לא מצליח להשיג את אמא". ביציאה מחדרו מגלה יו-ג'ין את גופתה של אמו, מוטלת בשלולית דם סמיכה. הוא זוכר במעומעם שאמו צעקה את שמו בלילה, אבל מה בדיוק היא צעקה? האם היא ביקשה שיעזור לה, או שאולי - חלילה - התחננה בפניו על חייה?
הבן הטוב הוא מותחן פסיכולוגי מצמרר, ספר מתח שכתב הסופר מקוריאה צ'ונג יו-ג'ונג, אשר כבר זכה לתואר המחייב "סטיבן קינג הקוריאני".
ריח הדם העיר אותי. התחושה היתה עזה, כאילו כל הגוף שלי שואף את הריח. הוא הדהד והתפשט בתוכי. תמונות משונות חלפו בראשי — אור צהוב מטושטש של שורת פנסי רחוב בערפל, מים מתערבלים מתחת לרגלי, מטרייה אדומה מתגלגלת לאורך כביש רטוב מגשם, ברזנט מצליף ברוח באתר בניין. במקום כלשהו, גבר שר והבליע את המילים: שיר על נערה שהוא לא מסוגל לשכוח, ואיך היא הולכת בגשם.
לא נדרש לי הרבה זמן להבין מה קורה. דבר מזה לא היה המציאות, אפילו לא שרידי חלום. זה היה איתות שהראש שלי שלח לגוף. אל תקום. אל תזוז. זה המחיר שאתה נאלץ לשלם על שלא לקחתָ את הכדורים שלך.
