פרידה

"במאי הסרטים המוכשר להפליא מתן יאיר ('פיגומים', 'בגרות', 'חדר משלו') הוא גם סופר מחונן", כתב ירון פריד במעריב על יצירתו השלישית בפרוזה של הסופר, המורה ובמאי הקולנוע מתן יאיר.

עמרי הרצוג כתב בהארץ: "פרידה הוא אחד הספרים המעולים והמרשימים שקראתי בשנים האחרונות, והקריאה בו מלווה בתחושה מתגברת של סיפוק והתפעמות [...] כמוסה מרוכזת של חומר נפץ ספרותי כריזמטי ומפתה, בלי תו אחד של זיוף".

וכך נכתב על גב הספר:
הוא הבטיח להוצאת הספרים שיכתוב את כל ההיסטוריה המינית שלו. הוא תכנן וכתב לעצמו מילות קוד ושמות שרק הוא ידע לפענח. הוא כתב על הבגידות של אשתו. על הפרשה מהעבר במלון, שלא הניחה לו וחזרה והופיעה בחייו. הוא כתב על ההתאהבות בבמאית שעשתה סרט תיעודי על אמו. על כל הסימנים שהראו שלאשתו יש אהבה חדשה. הוא כתב על כל הרגעים בחייו שבהם הסקס והאהבה התערבבו, הגבולות היטשטשו. הוא כתב על עצמו, על אמו, על אביו, אחותו, אשתו ובנותיו ועל כל המפגשים המיניים בחייו שנחרתו בו.

"פרידה בשום צורה אינו ספר ארוטי או פורנוגרפי או מיני אפילו", כתבה גילי איזיקוביץ בהארץ. "אם יש משהו שהוא מחפש זו אולי הגדרה ברורה של גבריות, במיוחד מפני שכל המודלים לגבריות מתגלים בו ככאלה שפג תוקפם והם ריקים מתוכן".

הציור על הכרירה: עינת אלוני