נכד מבקר עם אביו אצל סב אהוב ששקע בדמנציה ומגלה משהו מחריד, אב יוצא עם בנו לטיול צפרות ומגלה הכול חוץ מציפורים, רוחו של פלסטיני הרוג רודפת חייל שלחץ על ההדק - אלה ועוד סיפורים מצוינים בספר ביכורים יוצא דופן בבשלותו מאת עופר שור, הרואה אור בפואנטה - סדרת הסיפור הקצר בהוצאת פרדס.
כל הדמויות בדורסים קשורות בחוטים שקופים אל עברן, וקשרים עדינים נרקמים גם בין הסיפורים בקובץ, עליו כתבה הסופרת שהם סמיט: "קראתי בהנאה ובהערכה - וגם בחלחלה ובאיימה - את סיפורי דורסים שכתב עופר שור ועוררו בי מחשבות רבות על המציאות שבה אנחנו חיים ומה היא עושה לנו, ובמיוחד לגבר הישראלי, וכן גם על המשותף לתסמיני הפרעה פוסט טראומיתית וספרות ולעופות דורסים וסופרים [...] האמנם אנשים ובעלי חיים שונים זה מזה? האם אנחנו חיות טרף?"
הפנים שלו היו מאוד קרובות לשלי. ראיתי איפה הוא פספס בגילוח. על השפה העליונה, ליד האף. היה לו ריח של סיגריות מהפה כשהוא דיבר, אבל זה לא היה מסריח. זה היה ריח טוב, כמו המקטרת של סבא שלי כשהיה קטן. אני חושב שזה מה ששכנע אותי לבוא אתו, הריח הזה. הייתי יכול להתנפל עליו, לצעוק, לעשות משהו, אבל הריח הזה הבטיח לי ששום דבר רע לא יכול לקרות, שהוא יודע מה טוב בשבילי ושהוא ישמור עלי כמו שהוא שמר עלי אז
