שיריו המולחנים של הזמר היוצר, המוזיקאי, המשורר והסופר לאונרד כהן, לצד שירים לא מולחנים המתורגמים לראשונה לעברית.
אסופת השירים וקטעי הפרוזה, בתרגומו של קובי מידן, מפליאה לתאר את מסעות הפנים והחוץ ואת טיולי הגוף והנפש של כהן, שנתן קול לדור שלם וממשיך לדבר אל דורות חדשים.
קובי מידן, שתרגם גם את ספר הכמיהה (Book of Longing):
"יש לא מעט מוטיבים שאפשר למצוא בשיריו של לאונרד כהן מכל התקופות. הם עוברים גלגול ושינוי אבל הם ממשיכים להופיע. אחד המוטיבים המוכרים הוא החיפוש האמוני הקדחתני. השני הוא היחס הקדחתני לא פחות למין ולקשר עם נשים. השלישי הוא הקשר בין שני המישורים שציינתי. ויש עוד - למשל היחס החשדני עד מבוהל וזועם לתהליכים מסוימים שכרוכים בקידמה, בעולם הפוליטי ובעולם החברתי-כלכלי. כהן גם עוסק רבות בשיריו ביהדותו ובשואה. בחלק מהמקומות אנשים לא יודעים שהוא מדבר על שואה - אבל זו הכוונה" (ישראל היום, 19.1.2012).
זה מגיע מהלילה שנבקע,
מהיריות על הסטודנטים בכיכר
ומלווה תחושה ברורה
שזה בעצם לא קרה
ואם קרה אז רק בארץ רחוקה.
מהדיכוי של כל אי סדר,
מסירנה עקשנית
ממדורות חסרי הבית,
משרידי תשוקה גברית:
שלטון העם מגיע לארצות הברית.
מסדק בחומה פורץ כעת
נחשול האלכוהול המהפנט.
מן המדהים והמוזר
שבדרשה שעל ההר
אשר אותה אני בעצם לא קולט.
זה בא מן הדממה
של המזח המחליד
מן האומץ המובס
של שברולט שרירית:
שלטון העם מגיע לארצות הברית.
זה בא מהכאב לצד הכביש,
מהמפגש המקודש בין איש לאיש.
מהריב הרצחני
שיש בכל מטבח שני
כדי לקבוע מי יאכל ומי יגיש.
מבארות האכזבה שם הנשים בתענית
לברכת האל בשממה הזאת
או בארץ מדברית.
שלטון העם מגיע לארצות הברית.
