"אני ממש כבר מחכה להיפגש," אמרה.
"בטח."
"יש לי מזכרת למסור לך, רישום של אמא שלך."
"כן, אמרת לי."
"אתה יודע שיש לי סיפורים לספר לך, שאתה בטח לא זוכר."
"מה למשל?" שאל טריסטאן.
"חכה, זו הפתעה."
איריס נוסעת לאמסטרדם, וכשתשוב אולי ישתנה הכול. לא את לבה היא השאירה בעיר האירופית, הרחוקה־קרובה, אבל בהחלט חלק מעצמה. היא עזבה אותה כבחורה צעירה שעתידה לפניה. כעת דברים רבים כבר אינם כפי שהיו, לא אמסטרדם ולא היא עצמה. מצפים לה שם סודות וקשרים פתלתלים שעליה להתיר, וגם הזדמנות להביט במי שהיא עכשיו. באמסטרדם נמצא גם טריסטאן. פעם, לפני שנים, הוא היה פעוט ואיריס הייתה המטפלת שלו. עכשיו הוא צעיר יפה תואר.
הפינה של טריסטאן הוא הרומן השני של אביבית משמרי, מחברת "הזקן השתגע", שזיכה אותה בפרס רמת גן. זהו רומן קולח להפליא, מלבב ורב־קסם, שמאיר באור יקרות לא רק את זיכרון העבר אלא גם את קסמו של ההווה. גיבוריה יפים בהיותם לא מושלמים. יפים בהיותם אנושיים עד כאב.
