אקווריום הוא ספרה השלישי של הסופרת והעורכת יערה שחורי.
במרכז הספר עומדות לילי ודורי אקרמן, אחיות הספונות בעולם האגדי של ילדותן. בבית הכפרי שבו הן גדלות החירשות היא טבע ראשון, והן משקיפות על השומעים כעל דגים בתוך אקווריום. לילי ודורי, בלתי נפרדות, חיות בתוך גן עדן של גרוטאות מתכת. סביבן, תחת כנפיו של אביהן, נאספים פגועים ובעלי מום, מחכים לזמן מלכותם. אז באה הפרידה כמו סכין: דורי נאלצת לעבור לפנימייה ולילי נותרת מאחור. החיים מתפרצים פנימה והדממה יורדת למחתרת, שולחת מכתבים ריקים מתחת לפיתויים קורצים של מילים וגוף.
אקווריום הוא רומן מרהיב ומהפנט, הכתוב ביד אמנית, אחר הפקעות האפלות והמקסימות של הילדות שצומחות בחשאי אל בגרותנו; הוא מספר על הבתים הקוראים לנו לשוב אחרי שדימינו לעזוב אותם; על בריתות שנדרשים חיים שלמים כדי להפר אותן ועל אהבה.לילי ודורי. ראש בהיר ליד כהה. תלתלים וצמות. אדום מעורב בחום. ארבע עיניים צרות. כמעט סיניות. לבכורה שם של בת ולאחותה שם שנותנים לבנים. בבית קראו להן גדולה וקטנה, היד הפשוטה לפנים סימנה את גובהה של הגדולה מביניהן ואחר את גובהה של אחותה. תמיד זו ביחס לזו, גם כשהיו בנפרד. מול העולם עוד לא היו קטנה וגדולה. הן היו שתיים בעלות מום. היו להן רגליים שזופות, עקוצות מיתושים בקיץ. בחורף לבשו מכנסיים קצרים כמו של בנים, בלי חן, בלי מתק הפרי, בלי מה שמגן על עצמותיהם הרכות של ילדים, לאו דווקא הבשר אלא התמימות המשונה, הנעימה. לא היה להן את זה. לרוב חבשו כובעי קש גדולים מדי, מבוגרים מכפי גילן, שתיים כמו שני בורות שחורים.
