טביה החולב - היצירה המורכבת והאהובה ביותר מכל יצירותיו של שלום עליכם, מבכירי הסופרים היהודיים במאה העשרים, בתרגום דן מירון מיידיש.
מחזור הסיפורים, שנכתב בין שנת 1895 לשנת 1914, מספר את קורותיו של מוכר מוצרי חלב כפרי, שנאלץ לראות איך בנותיו מפנות לו עורף והוא עומד משותק מול דרכיו המשתנות של העולם. הספר זכה לתרגומים ועיבודים רבים לתיאטרון ולקולנוע, והמחזמר המבוסס עליו, כנר על הגג, הפך את טביה לאחד מסמלי התרבות היהודית.
סיפורי טביה על מסעות העסקים שלו ועל ההסתבכויות הרומנטיות של בנותיו, על יחסיו עם גולדה אשתו ועל מפגשיו עם הגויים, מזמינים למסע נוקב ומשעשע אל מורכבותם, עושרם וסתירותיהם של החיים בעיירה היהודית, אך גם מצליחים ללכוד את המתחים העיקריים בתרבות היהודית בימינו. טביה - הנקרע בין דת לחילוניות, בין מסורת למודרניות, בין החיים בעיירה המזרח-אירופית לחיי הגירה ונדודים - הוא גיבור יהודי מודרני המדבר אלינו בלשוננו.
מעשה מופלא, כיצד טֶביֶה החולב, יהודי אביון ומטופל בילדים, זכה לפתע, בבת אחת, על פי מקרה זר ומוזר, בעושר ובאושר, והוא ראוי להיכתב בספר. - סופר על ידי טביה עצמו ונמסר מילה במילה.
מקימִי מעפר דל,
מאשפות ירים אביון.
(תהילים קיג, ז)
אם נועדת לזכות בפיס, אתה שומע, פּאני שלום עליכם, הפיס יבוא אליך בעצמו ישר הביתה. איך אתם אומרים: למנצח על הגִתית* - כשזה הולך זה כבר רץ; ולא יועילו בזה שום שכל ושום חריצות. ואם חלילה יקרה ההפך - תוכל לדבר עד שתתפוצץ, וזה יעזור לך כמו שלג דאשתקד. איך אתם אומרים: אין עצה ואין תבונה כנגד סוס רע. אתה עמל, קורע את עצמך, ממש שוטח את עצמך על הקרקע ומת, שונאי ציון! פתאום - לא יודעים איך ומאיפה מופיעים סוסים מכל הכיוונים, כמו שכתוב בפסוק: רווח** והצלה יעמוד ליהודים; לתרגם בשבילך אין צורך, אבל מה שמשתמע מן הפסוק הוא: יהודי, כל זמן שהנשמה בקרבי*** - הדם עוד לא קפא בעורקים - אסור לו לאבד את הביטחון; ולהיווכח נוכחתי בכך מבשרי שלי, כיצד הריבונו של עולם נהג בי וסידר לי את הפרנסה שיש לי עכשיו: - מפני שמאיפה שאתחיל לפתע פתאום למכור גבינה וחמאה, כשסבתה של סבתא שלי אף פעם בחיים לא עסקה בתוצרת חלב? בחיי, כדאי לך לשמוע את כל הסיפור מהתחלה עד הסוף. אני קצת אתיישב לי על העשב כאן, על ידך, ושהסוסון שלי גם הוא ילעס בינתיים משהו. איך אתם אומרים: נשמת כל חי - גם זה יצור של אלוהים.
