שנת השועל

רות עפרוני

תיאור

שנת השועל של רות עפרוני, הנושא את כותרת המשנה רשימות מהיומן של אישה כמעט נורמטיבית, הוא יומן בסיפורים, בו מתארת רות, בת דמותה של הסופרת, את קורותיה במהלך שנה המתחילה במפגש אקראי בפרדס שליד רחובות וממשיכה בנסיעה משפחתית לבוסטון.

 

שם, בארצות הברית, הולך וגובר המתח בין ביוּת לפרא, בין חופש למשפחה: הגיבורה מפתחת קראש על אבא אחד מהגן של הילד, קונה בחנות יד שנייה את המגפיים של אחותה שמתה, מתפשטת מול שבעה גברים שמציירים אותה בעירום, הולכת מכות, נפרדת מאמריקה וחוזרת אל הורים, כלבים, ילדים, אהבות ונעורים.

 

שנת השועל הוא סיפור רומנטי ואמיתי על התבגרות מאוחרת של אישה־ילדה. רות עפרוני היא מורה לצילום, עורכת תוכניות טלוויזיה לשעבר. זהו ספרה הראשון. 

 

 

מתוך הספר
רק באחת וחצי לפנות בוקר חזרתי הביתה מהטיול עם פלה. לפי ריח הלחם שהתפשט כמו ערפל ברחוב, ידעתי שסול עדיין ער ושאצטרך להסביר למה איחרתי. בלילות שבהם הוא אופה יש לילדים חלומות מוזרים. זה הריח שפולש להם לשינה וטורף אותה. והריח — זה כל מה שנשאר לי מהלחם הזה, כי בדיוק כשהוא התחיל לאפות אני ירדתי מגלוטן. ככה קולד טרקי. לגמרי. לא כולל שקדי מרק. 
'כמעט דאגתי,' סול אמר בלי להסתכל עלי.
'אין מה לדאוג לי,' אמרתי ולא הייתי בטוחה שזה נכון. 'אני נכנסת להתקלח.'
'רגע, איפה היית, רותה?' הוא שאל והמשיך ללוש את הבצק. ורק אז ירד לי האסימון שזו הכיכר השנייה שהוא אופה הלילה. הראשונה כבר נכנסה לתנור והדיפה את הריח שהרחתי עוד מהרחוב. זה אומר שהוא חיכה לי. מילא את הזמן בעוד לחם, שלא יצֵא שישַב פה כמו אידיוט וחיכה. שלא יצֵא אידיוט.