על הפטפטנות, הרואה אור בסדרה המצוינת זמן לפילוסופיה בהוצאת נהר ספרים, היא יצירה מחכימה ומשעשעת, הרלוונטית לזמננו ממש כשם שהיתה בזמן שנכתבה.
פְּלוּטַרְכוֹס, בן המאות הראשונה והשנייה לספירה, היה מאחרוני ההיסטוריונים של יוון. הוא מוכר בעברית בעיקר בזכות הביוגרפיות שחיבר על אנשי שם יוונים ורומים, אולם חלק הארי של יצירתו הספרותית הוא אוסף של מסות ודיאלוגים שעניינם רטוריקה, חינוך, פילוסופיה של המוסר, דת, מדע וספרות.
על הפטפטנות הוא אחד החיבורים היפים והטובים באסופה זו. בכשרונו הספרותי מתאר פלוטרכוס את הפטפטנות כנגע שיש למגרו. הוא מעשיר את חיבורו בסימוכין מהמורשת הקלסית ובהצגת טיעונים עקביים ומעוררי השראה.
הפילוסופיה נוטלת על עצמה משימה קשה וסבוכה בבוֹאהּ לרפא את הפטפטנות. הלא התרופה שבידהּ, דברי היגיון, מצריכה מאזינים, ואילו פטפטנים אינם מאזינים לאיש, כי הם תמיד מדברים. זוהי הרעה הראשונה אשר האי יכולת לשתוק מביאה באמתחתה: חוסר הקשבה. הרי אין זו אלא חירשות מרצון של בני אדם אשר, דומני, מאשימים את הטבע על כך שיש להם רק לשון אחת, ואילו שתי אוזניים.
