אן מאבונלי (האסופית)

לוסי מוד מונטגומרי

שם מקור: Anne of Avonlea

תיאור

הספר השני בסדרת האסופית, קלסיקה שדורות שלמים של בנות - וגם כמה בנים - גדלו עליה, שבמרכזה דמותה החד פעמית של אן שרלי, שנשלחה בטעות מבית היתומים לחווה הירוקה בכפר אבונלי, ועד היום לא נעשתה טעות יותר מוצלחת.

 

אן שרלי כבר בת שש עשרה וחצי. היא עדיין ג´ינג´ית - על אף שלדעתה השיער שלה בכלל ערמוני - וגם רומנטיקנית, אבל היא כבר לא לבד בעולם, אלא מוקפת חברים ואהבה. אַן מגלה שהיא מאושרת באבונלי, שהחיים בחווה הירוקה נעימים ושעבודתה כמורה בבית הספר שהיא עצמה למדה בו מעניינת ומרגשת. אבל גם התפקיד האחראי הזה והשאיפות הבוגרות שלה לא ימנעו ממנה להסתבך בצרות. אַן פוגשת אנשים חדשים רבים, ובין לבין היא גם מתחילה לדמיין את גבר חלומותיה, שאינו דומה בכלל לגילברט. 

 

 

מאז שיצא לאור ב-1908 היה האסופית לאחד מספרי הנעורים המצליחים בכל הזמנים. השנים שחלפו מוכיחות שאן היא גיבורה נצחית, שמדברת מחדש אל כל דור ודור. הספר הוא השני בסדרת הספרים שכתבה לוסי מוד מונטגומרי, המלווים את חייה של אן, מילדות עד לבגרות. ועכשיו, חמישה מהספרים בעריכה מחודשת בהוצאת כתר.

 

עוד בסדרת האסופית במגדלור

מתוך הספר

באחר צהריים אחד בחודש אוגוסט ישבה נערה גבוהה ודקה, "בת שש־עשרה וחצי", בפתח בית חווה באי הנסיך אֶדוּאַרְד. הנערה הייתה בעלת עיניים אפורות רציניות ושיער שידידיה כינו ערמוני. היא ישבה על מפתן רחב עשוי מאבן אדומה והשתדלה מאוד להתרכז בשירת וֶרְגִילִיוּס בשפה הלטינית.
אבל זה היה אחר צהריים בחודש אוגוסט - אובך כחלחל כיסה את מורדות השדות כמו צעיף, רוחות קלילות התלחשו בשובבות בין עצי הצפצפה ופרגים אדומים פיזזו על רקע הסבך הכהה של האשוחים הצעירים בפינת מטע עצי הדובדבן - ואחר צהריים כזה התאים לחלומות יותר מאשר ללימוד שפות עתיקות. עד מהרה נשמט מידה של אַן הספר של שירת וֶרְגִילִיוּס בלי שנתנה דעתה על כך. סנטרה נתמך בידיה השלובות ועיניה ננעצו בשפעת העננים הצמריים שנערמו ממש מעל ביתו של מר ג' א' הַרִיסוֹן ונראו כמו הר לבן ענק. היא הייתה הרחק מכאן, בעולם נהדר שבו מורה צעירה אחת עשתה עבודה נהדרת, עיצבה גורלות של מדינאים לעתיד ועוררה בלבותיהם של אנשים צעירים שאיפות נשגבות ונעלות.