לוסי מוד מונטגומרי נולדה ב-30 בנובמבר 1874 באי הנסיך אדוארד, לחוף האוקיינוס האטלנטי בקנדה, שם מתרחשות עלילות ספריה המצליחים, בהם האסופית וספרי ההמשך על חייה של אן שרלי. מונטגומרי התייתמה מאמה כשהיתה פעוטה, בת פחות משנתיים, אביה הקים משפחה חדשה ומסר את בתו לסבה ולסבתה מצד אמה, שגידלו אותה בקור רגשי בביתם הנוקשה. בגיל 9 כתבה את שירה הראשון, ומאז לא הפסיקה לכתוב. כתב היד של האסופית נדחה תחילה על ידי חמישה מוציאים לאור. המו"ל השישי נעתר לבקשת עובדת שלו, שבאה מאי הנסיך אדוארד, הדפיס את הספר ב-1908 בבוסטון, והשאר - היסטוריה. הג'ינג'ית המנומשת כבשה את לב הקוראות והקוראים, ותוך שישה חודשים הודפסו ממנו 37 מהדורות. בגיל 32 היתה מונטגומרי לסופרת מפורסמת בקנדה וברחבי העולם, והמשיכה לכתוב עוד ספרים בסדרה וספרים נוספים, בהם אמילי ממולד ירח, שראה אור באחרונה בעברית. חייה של מונטגומרי לא היו קלים: היא סעדה את סבתה במסירות במשך 13 שנה, ולאחר מותה, כשהיתה בת 36, נישאה לכומר, ככל הנראה לא מאהבה גדולה. היא ילדה שלושה בנים, ואחד מהם מת בינקותו. בעלה סבל ככל הנראה מהפרעה בי-פולרית. גם מונטגומרי סבלה מדיכאון, וחוותה שתי התמוטטויות עצבים. היא הלכה לעולמה, כנראה בהתאבדות, בגיל 67, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. לצדה השאירה פתק, בו כתבה, בין השאר: "איבדתי את שפיותי בהתקפים. שאלוהים יסלח לי, ואני מקווה שכולם יסלחו לי, גם אם לא יבינו. מצבי איום ובלתי נסבל, אבל אף אחד לא מבין זאת. איזה סוף לחיים שבהם השתדלתי תמיד לעשות כמיטב יכולתי!"
