הצד האפל של דוב

בספרה ה-23, לוקחת אותנו הסופרת דורית זילברמן למסע טרגי-קומי שבו העבר האירופאי עובר כחוט השני בהווה הישראלי, ונוגעת בעצבים החשופים ובטראומות ההורים שנצרבו בבשר הילדים.

עלילת הרומן עוקבת אחרי המסע של הגיבורה דרי – שנפתח בהתאבדות בעלה בברלין, עובר בחקירת שתיקתם הארוכה של הוריה ניצולי השואה, ושיאו בביקור באושוויץ – ומציע מבט כואב אבל גם מלא הומור, פרוע ואקסצנטרי לפרקים, על התמודדותו של הדור השני, ה"ניצולים מניצולי השואה".

הצד האפל של דוב מבוסס על סיפורים ששמעה זילברמן ממקור ראשון במסגרת קורסים לכתיבת זיכרונות שפיתחה. וכך כתבה זילברמן עם צאת הספר: "מה קורה לילדה שגדלה אצל שני הורים ששרדו את אושוויץ. הם שותקים כדי להגן עליה אבל ככה בדיוק הם מאבדים אותה. גם אותה. כי כשהיא הופכת אמא בעצמה היא מנסה לשוב ולהתקרב אליהם ומגלה שכל אחד מהם כבר איבד ילד. הגיבורה יוצאת למסע עם אביה לאושוויץ ומבינה במהלכו שכל מי ששרד את אושוויץ הוא גיבור שואה. אחרי השבעה באוקטובר כל אחד מאיתנו צריך לצאת למסע הזה. כמו שהבנו שכל חטוף הוא גיבור, צריך להרחיב את המושג גבורה. לא רק לפעולה הירואית, אלא גם לשרוד בתנאים קשים ביותר ולהציל את הסיפור עצמו".