מרים הנביאה

בֵּין עֲלֵי הַסּוּף נִצְּבָה מִרְיָם, רַגְלֶיהָ מְבוֹסְסוֹת בַּמַּיִם עַד הַבִּרְכַּיִם. הִיא הִשְׁגִּיחָה. כִּמְעַט לֹא זָזָה, בְּקֹשִׁי נָשְׁמָה. וּלְרֶגַע לֹא הֵסִירָה אֶת עֵינֶיהָ מֵאָחִיהָ הַקָּטָן. 

"אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עָלֶיךָ," לָחֲשָׁה.

הַיַּלְדָּה הָאַמִּיצָה הַזֹּאת הִיא מִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. כְּשֶׁהוּא גָּדַל וְהָיָה לַמַּנְהִיג שֶׁהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הִיא לִוְּתָה אוֹתוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ בִּתְבוּנָה וּבְאַהֲבָה.

שִׁירָתָהּ, שִׁירַת נָשִׁים, מְהַדְהֶדֶת עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְהָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת כִּי אֵי שָׁם בְּיַם כִּנֶּרֶת מִסְתַּתֶּרֶת בְּאֵר סוֹדִית, בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. זוֹהֶרֶת וּמִתְנוֹצֶצֶת בְּאוֹר בָּהִיר, מְנַחֶמֶת וּמַרְגִּיעָה.