דנה אמיר וסמדר אליאסף, שחברו יחד ליצירת הספר קריעה, יצרו באמצעות הדיאלוג ביניהן פרטיטורה משותפת ונפרדת של זיכרון ואֵבל. המפגש ביניהן התרחש לראשונה כשקטעים מתוך הספר תהום שפה של דנה אמיר צוטטו בתוך קטלוג התערוכה המסת מונדריאן של סמדר אליאסף. המפגש ההוא הוליד מחשבה על פרויקט משותף, אך הוא קרם עור וגידים רק שנים לאחר מכן. קריעה במובן הזה הוא דווקא ספר שלִבּוֹ מלאכת איחוי. איחוי שתי שפות של צער, איחוי שתי שפות של אהבה.
דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית ופסיכואנליטיקאית, מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה, מחברת ספרי העיון "על הליריות של הנפש" (מאגנס, 2008) ו"תהום-שפה" (מאגנס, 2013) וכן חמישה ספרי שירה: עַכְשָׁו בַּמְתִיקוּת הַזֹאת (פועלים 1993); עַד בּוֹא הָאֲדָמָה (הקיבוץ המאוחד 1998); חֲיֵּי אֲחִינֹעַם (ריתמוס - הקיבוץ המאוחד 2004); שִׁירֵי אִינִיג (ריתמוס- הקיבוץ המאוחד 2007); כָּל שְׁמוֹתַי (הקיבוץ המאוחד 2014). ספריה זכו בפרס הארצי לשירה ע"ש רון אדלר (1992), פרס בהט (2006), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2011) ופרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן אלתרמן (2013), וכן בשלושה פרסים בינלאומיים לכתיבה פסיכואנליטית עיונית.
סמדר אליאסף היא בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל (1978), מרצה ודיקאן הסטודנטים במכללת בית ברל (1995-2006). זכתה בפרס משרד התרבות (1995). עבודותיה הוצגו בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד בגלריה גורדון (2005, 2008, 2014) ובמוזיאון רמת-גן (2011), ונמצאות באוסף מוזיאון תל-אביב לאמנות, באוסף משרד התרבות ובאוספים פרטיים בארץ ובחו"ל.
