חוקרת התרבות והאוצרת אמנות עכשווית טל בן צבי קוראת את דמויות העד וייצוגי העדות ביצירתה המתמשכת של סמדר יערון, יוצרת רב-תחומית וממייסדי/ות המרכז לתיאטרון עכו, בספר אליו מצורפים לראשונה בדפוס שישה מחזות של המרכז. בן צבי קוראת את "עבודת העדות" של יערון כאירוע פרפורמטיבי מחויב, שבו נושאת יערון את עול העדות במשך יותר מארבעים שנה.
הפרק הראשון בספר, "עדות: זיכרונות", מבוסס על שלוש הצגות שביים דודי מעיין במרכז לתיאטרון עכו בהשתתפות יערון: "זיכרונות דור שני בחיק העיר העתיקה" (1988), "ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה" (1991) ו"האנתולוגיה" (1997-2024). הפרק השני, "עדות: עכו אהובתי", מבוסס על הטרילוגיה שביימת יערון, העוסקת בעדותם של תושבי עכו ביחס לזיכרון הנכבה הפלסטינית: הצגות היחיד "אום מוחמד" (2010) ו"נוואל" (2012), וההצגה "הילא – הדור השלישי" (2015). הפרק האחרון, "עדות בגוף", מתמקד בהצגת היחיד של יערון, "מוזי קומבאז מחפש הארה" (2017), שבה היא הופכת את גופה החשוף לזירת אלימות בזמן אמת, ואת הקהל עצמו לעד לאלימות פוליטית.
