״אם יש את נפשכם לדעת פרטים על אנשים גדולים, אינכם יכולים להטריד את המורים ואת ההורים בשאלות מן הבוקר ועד הערב. מוטב לשבת ולקרוא ספר״. כך כותבת לאה גולדברג, עליה כתבה שהם סמיט את הספר "דודה לאה מאת שומיש".
מי זה שומיש? ומי היא דודתו ״המכשפה״, שהביאה אותו לעולם בדרך נסית ופלאית? בספר ״נסים ונפלאות״, מהאהובים שבין ספרי לאה גולדברג, כינו ילדי רחוב ארנון את לאה ״דודה של שומיש״. עכשיו, בספר הזה, מתעורר שומיש לחיים כדי לספר לקוראים צעירים ובוגרים גם יחד על חייה ויצירתה של דודתו לאה.
הסופרת שהם סמיט, כלת פרס ראש הממשלה לספרות, זכתה ב״פרס אקו״ם לעידוד היצירה לספרות ילדים ונוער״ על כתב היד של ספר זה, המלווה באיוריה המרהיבים של נטלי וקסמן-שנקר. ואלו חלק מנימוקי השופטים:
״הספר יאפשר לילדים סקרנים לגלות את הדמות שמאחורי השירים והסיפורים. הוא יאפשר גם להורים ולמורים לספר לילדים על חייה וכתיבתה של לאה גולדברג באופן מעניין ולא שיגרתי. יחסי הקרבה והחניכה בין הילד לדודתו המרתקת ושיחותיהם ׳בגובה העיניים׳ עשויים לקרב ילדים לבני משפחתם שלהם, ולהניע אותם להתעניין בעולמם ובסיפורי חייהם, ובכך ערכו המוסף של הספר.״
"מולדת היא המקום שנולדים בו. אנשים נולדים רק פעם אחת ולכן לכל אדם יש מולדת אחת. לדוגמה: אני, שומיש, נולדתי בעיר תל אביב, ברחוב ארנון 15, לכן מולדתי היא ישראל. נכון שזה נשמע פשוט והגיוני? אבל יש גם מקרים אחרים, קצת יותר מסובכים."
