ג'וליה דונלדסון (Julia Donaldson, נולדה ב-16 בספטמבר 1948) היא סופרת אנגלייה, המפורסמת בעיקר בשל סיפוריה לילדים, רבים מהם מלווים באיורים של אקסל שפלר.
כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם/ן על ג'וליה דונלדסון:
היא חברה ומפקדת במסדר האימפריה הבריטית (ששמו המלא הוא The Most Excellent Order of the British Empire) - מסדר אבירות שהקים ב-4 ביוני 1917 המלך ג'ורג' החמישי.
היא גדלה בבית אבן ויקטוריאני בן שלוש קומות בהמפסטד הית׳, לונדון. הוריה, אחותה הצעירה מרי והחתול ג'פרי התגוררו בקומת הקרקע, דודיה ובני דודיה התגוררו בקומה הראשונה, וסבתה בקומה השנייה.
כשהיתה בת שש, אביה חלה בפוליו ולאחר מכן היה מרותק לכיסא גלגלים, אך הוא הצליח לנהל אורח חיים פעיל ועבד כמרצה בבית חולים של מכון לפסיכיאטריה. אמה עבדה במשרה חלקית כמזכירה וכמתרגמת.
דונלדסון גדלה בבית של מוזיקה ושירה: אמה שרה במקהלה החברתית של המפסטד, אביה ניגן בצ'לו ברביעיית חובבים, ושני ההורים היו חברים פעילים במועדון המוזיקה המקומי. בילדותה ובנערותה דונלדסון עצמה שיחקה, שרה בקבוצת הילדים האופראית ולמדה נגינה בפסנתר, ובבגרותה היתה מעורבת עם בעלה, מלקולם דונלדסון, בסצינת מוזיקת הפולק של המועדונים בברייטון. היא גם הקליטה שלושה אלבומי שירים למבוגרים.
דונלדסון סיפרה כי קראה המון בילדותה. "הטלוויזיה החלה רק כשהייתי בת עשר, וגם אז רק שעה ביום. זה ההבדל". לדבריה, היא קראה כל מה שבנות אוהבות בגיל הזה, אבל אהבה במיוחד את ספריה של אדית נסביט.
באתר האינטרנט שלה היא מציינת את גבעת ווטרשיפ, ספרו הראשון והמפורסם ביותר של ריצ'רד אדמס, כאחד הספרים האהובים עליה ביותר.
היא סיימה בהצטיינות יתרה לימודי צרפתית ותיאטרון באוניברסיטת בריסטול, שם פגשה את בעלה לעתיד, מלקולם, כיום רופא ילדים.
יחד עם חבר נוסף, החלו השלושה לשיר בפאבים באזור בתחילת שנת 1969, ובהמשך נסעו ברחבי אירופה, שרו וניגנו בגיטרות עבור קהל מזדמן בבתי קפה ברומא ובפריז. הם ביצעו שירים של הביטלס, שירים שדונלדסון כתבה, שירים משיער וממחזות זמר נוספים.
ג'וליה ומלקולם נישאו בספטמבר 1972. חלפו כמעט שני עשורים מאז ועד פרסום ספרה הראשון של דונלדסון לילדים, A Squash and a Squeeze, שהיה מבוסס על שיר שכתבה בשנות השבעים וראה אור עם איורים של המאייר הגרמני אקסל שפלר, שחי בלונדון.
בעשורים אלו עבדה דונלדסון כמזכירה, מפיקה ועורכת ברדיו בריסטול; למדה בבית הספר לחינוך של ברייטון ועבדה כעורכת בהוצאה לאור; כתבה שירים לתוכנית ילדים בטלוויזיה ושני מחזות זמר לילדים; עבדה כמורה לאנגלית בברייטון וחיברה מחזות קצרים עבור קבוצות קריאה, בהן הילדים מחליפים תפקידים עד שכל ילד הגיע לכדי קריאת המחזה בשלמותו.
פריצת הדרך של דונלדסון כסופרת היתה בשנת 1999 עם פרסום הספר The Gruffalo - טרופותי - שגם אותו אייר אקסל שפלר. הספר, שנוצר בהשראת אגדת עם סינית, זכה להצלחה מיידית, תורגם ליותר מחמישים שפות, נמכר ביותר מ-13 מיליון עותקים ברחבי העולם, ועובד למחזות ולסרט אנימציה שהיה מועמד לאוסקר. ב-2004 ראה אור ספר ההמשך, The Gruffalo's Child - טרופותי הבת.
מאז ספרה הראשון לילדים ב-1993 ועד 2023 פרסמה דונלדסון יותר מ-210 יצירות - מהן 90 ספרים הזמינים לרכישה בחנויות הספרים ועוד אינספור יצירות לשימוש חינוכי בבתי ספר באנגליה.
בעקבות ההצלחה של טרופותי, הוזמנה דונלדסון לפסטיבלי ספרים ולירידים שונים. היא מעלה מופעים, הכוללים לרוב קריאה של כמה מספריה, שירה של כמה משיריה והשתתפות פעילה של ילדים והורים, המוזמנים לבמה להציג חלקים מהסיפורים. במופעים משתתפים פעמים רבות בעלה ובני משפחה אחרים, שחקנים, סופרים ומאיירים.
בשנת 2007 ערכה דונלדסון סיבוב הופעות עולמי - בברמודה, ניו זילנד, אוסטרליה, הונג קונג, סינגפור, קוריאה ומדינות באמריקה.
בעברית ראו אור עשרות מספריה, רובם תורגמו על ידי רימונה די-נור.
לדונלדסון היו שלושה בנים. בנה הבכור, האמיש, סבל מבעיות פסיכיאטריות והתאבד בשנת 2003, כאשר היה בן 25.
באפריל 2020 שיתפה דונלדסון פעולה עם המאייר אקסל שפלר גם בפרסום סדרת איורים עם דמויות מוכרות מספריה, הפועלות לפי הההנחיות של עידן הקורונה - מתרגלות ריחוק חברתי, שוטפות ידיים או עושות התעמלות בתוך ביתן במסגרת הסגר. כך, למשל, אוירו המכשפה והחיות של טרמפ על מטאטא תוך שהמכשפה, העוטה על פיה מסיכה, מכריזה: "כדאי לנהוג בביטחון, כדאי לנהוג בחוכמה. הישארו על המטאטא, אבל במרחק מה זה מזה". טרופותי אויר צועד מאחורי העכבר, ומתחתם הכיתוב: "'בסדר', אמר טרופותי לעכבר, כשהוא מתפקע מצחוק. 'אתה תתקדם ואני אעקוב אחריך במרחק שני מטרים'".
