שבעה סיפורים ונובלות של ש"י עגנון, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
בספר מופיעים כמה מהסיפורים המוכרים של עגנון דוגמת תהילה, פרנהיים, שבועת אמונים והסיפור עד הנה, שפותח את קובץ הסיפורים, ובו מתאר עגנון את שיטוטיו חסרי הפשר של המספר בעריה של גרמניה, כשהתערערות סדרי חייו, המראות והאנשים שהוא פוגש הם עדות לתהליך התפוררותה של הרקמה החברתית של גרמניה בשל מלחמת העולם הראשונה.
זקנה אחת היתה בירושלים. זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימיכם. צדקת היתה וחכמה היתה וחיננית היתה וענוותנית היתה. אור עיניה חסד ורחמים וקמטי פניה ברכה ושלום. אלמלא שאין הנשים יכולות להדמות למלאכים הייתי מדמה אותה למלאך אלקים. ועוד זאת היתה בה, זריזות של עלמות. אלמלא בגדי זקונה שעליה לא ניכר בה שמץ זיקנות.
(פתיחת הסיפור תהילה)
