127 פרגמנטים נשזרים למסגרת אחת ומתנפצים שוב ושוב, בדומה למערכת היחסים המעורערת שאותה הם מתארים, בספרו השמיני של עמיחי שלו, שכתב היד שלו זכה בפרס אקו"ם לרומן בעילום שם לשנת 2024.
היסוד הנפשי מתאר מערכת יחסים בין אב מנוכר ומרוכז בעצמו לבין בן שמנסה לשרוד למרות החסכים הרגשיים ומתעקש בהתמדה ליצור משמעות לחייו. זה סיפור על הישרדות ועל בדידות שאינה כלה גם כאשר האב נעשה נכה ומוחו עדיין צלול, והבן נדרש להיות חלק מהמערך הטיפולי, ובעיקר – נדרש להתקרב.
הדיכאון שלי הוא אולי גם גנטי (אמא), אבל אתה האירוע המכונן שלו. אתה הדלק שהניע אותו שנים. ואני כבר התגברתי עליך. אני לא כועס. אתה מה שאתה. הבנתי זאת מזמן. אין לי שום טענות. לא על החגורות. לא על המכות. לא על העונשים. לא על ההשפלות. לא על ההתעלמויות. ואתה יודע למה? בגלל היסוד הנפשי. זוכר שלמדתי סמסטר אחד משפטים? אז מדובר במושג מפתח במשפט הפלילי, המתאר מודעות של אדם לביצוע העבירה. היסוד הנפשי הוא מרכיב מפתח בהוכחת אשמה של חשוד. אם אי-אפשר להוכיח אותו, רוב הסיכויים שהחשוד יזוכה. יש אנשים שעושים עבירות ומעשים נוראיים בלי להיות מודעים לכך. אני לא חושב שעשית משהו רק כדי להזיק או לפגוע. מתוך רוע או פליליות. לכן אני סולח לך על הכול. אבל אתה בדיכאון? עד כאן. זה שלי.
