הנגר טֵצוּיָה, שהיה ידוע בכישרונו בשימוש בחץ וקשת אך פרש מעין הציבור, נתקל באתגר שמציב לפניו קַָּּשת אחר שבא לחפשו מקצווי הארץ. לנער שצופה מוקסם במפגש ביניהם יש שאלות רבות, והוא מבקש מטצויה ללמדו את דרכה של הקשת.
במהלך השיחה ביניהם, בספרו של פאולו קואלו – מחבר האלכימאי ורבי מכר נוספים – מתברר לנער שהטכניקה לבדה אינה מספיקה, וכי דרכה של הקשת כוחה יפה לכל פעילות אנושית באשר היא. ואנו לומדים שחיים התחומים בפחד מפני דחייה או מכישלון אינם חיים שראוי לחיותם וכי יש לאזור אומץ, להסתכן ולצאת אל המסע הבלתי צפוי שהגורל מזמן לנו.
"טֵצוּיָה."
הצעיר לטש את עיניו בתדהמה בפניו של הזר שפנה אליו.
"איש בעיר הזאת מעולם לא ראה את טצויה מחזיק בידו קֶשת," אמר. "כולם פה מכירים אותו כנגר."
"יכול להיות שהוא ויתר, יכול להיות שנעשה חששן והססן, כל זה אינו מעניין אותי," התעקש הזר. "אבל לא ייתכן שהאיש עדיין נחשב לַקַשת הטוב ביותר במדינה אם הוא נטש לגמרי את אמנותו. לשם כך ורק לשם כך יצאתי למסע כה ארוך וביליתי אינספור ימים בדרכים עד שהגעתי הנה: כדי להעמיד אותו במבחן ולשים קץ לתהילה שהוא אינו ראוי לה עוד."
הצעיר הבין שאין כל טעם להמשיך להתווכח עם הזר ומוטב שיוביל אותו היישר אל בית המלאכה של הנגר כדי שייווכח במו עיניו שטעות בידו.
