כמה התרגשנו כאשר ארי התאהב בדנטה ברומן עטור הפרסים ארי ודנטה מגלים את סודות היקום, וכמה משמח שאחרי שגילו את סודות היקום, ארי ודנטה כותבים את שמם על מפת העולם בספר המשך מאת בנג'מין אלירה סאנז, זוכה פרס פן/פוקנר, שנכנס מיד עם פרסומו למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
ארי מפתח חברויות חדשות, מתנגד לבריונים בעלי דעות חשוכות, ומשמיע את קולו. דנטה - נער חולמני, שנון ורומנטי - מטריף את ארי וגם ממלא אותו בתשוקה מסעירה ובלתי מוכרת. שני הנערים נחושים לסלול לעצמם נתיב בעולם שלא מבין אותם. עולם שבו יש החושבים שאין להם זכות קיום, אבל שיש בו גם אהבה ותמיכה שמגיעות דווקא מהמקומות הכי מפתיעים. וכאשר מתרחש אירוע כואב, ארי נאלץ להיאבק על חיים של מימוש עצמי ותקווה.
ארי ודנטה צוללים למעמקי העולם, שעלילתו מתרחשת בצל מגיפת האיידס שזוכה להתעלמות ולגינוי מצד גורמים ממשלתיים ושמרניים, מספק הזדמנות עבור קהל צעיר ובוגר כאחד להתוודע למציאות המאתגרת והמקוממת של נערים קוויריים בסוף שנות השמונים של המאה העשרים, ומעל הכל הוא תיעוד שובה לב ומרגש עד דמעות של זהות בתהליך התגבשות. סיפור על גבריות צעירה, על כוחה של משפחה ועל האתגר ללמוד להיות נאהב.
מעניין אם ירשו אי פעם לדנטה ולי לכתוב את שמותינו על מפת העולם. אחרים מקבלים כלי כתיבה — וכשהם הולכים לבית הספר, מלמדים אותם להשתמש בהם. אבל לנערים כמוני וכמו דנטה לא נותנים עפרונות ועטים או תרסיס צבע. רוצים שנקרא, אבל לא רוצים שנכתוב. בְּמה נכתוב את שמותינו? והיכן על המפה נכתוב אותם?
1
וכאן דנטה שכב, ראשו מונח על החזה שלי. רק הנשימות שלו נשמעו בדממת השחר. היקום כולו כמו עמד מלֶכת כדי להביט מלמעלה על שני נערים שגילו את סודותיו.
כשחשתי את פעימות הלב של דנטה בכף ידי, הצטערתי שאיני יכול להוציא את הלב שלי מהחזה ולהראות לו כל מה שיש בו.
ועוד דבר: האהבה לא נקשרה רק ללב שלי — היא נקשרה גם לגוף. והגוף שלי מעולם לא הרגיש חי כל כך. ואז ידעתי, פתאום ידעתי מה זאת תשוקה.
