איינשטיין בזמן ובמרחב היא ביוגרפיה המורכבת מפרקים קצרים, שכל אחד מהם נכתב בסגנון שונה ועוסק ברגע בחייו או בהיבט מסוים באופיו מלא הסתירות ורב-הרבדים של אלברט איינשטיין. ספרו של סמואל גריידון חושף בשפה שווה לכל נפש כל פינה וכל פן בחייו ובאישיותו של אחד מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים, אדם שהיה נערץ על רבים אך מוכר למעטים.
מהדיווח הכוזב שהזניק אותו לתהילה כמעט בן לילה, דרך הבת שנולדה לו ועקבותיה אבדו, ועד למסע יוצא הדופן של מוחו לאחר מותו – בסקירה רחבה ומעמיקה, איינשטיין מתגלה כאדם הפכפך ומבריק, שהצטיין אך ורק במתמטיקה, התקשה למצוא משרה ראויה, היה רודף שמלות ואיש רב-קסם, ששמר על פרטיותו בקנאות.
ב-29 במאי 1919, בשמי האי פּרינסיפֶּה, הירח חלף על פני השמש וצל נפל על העולם. זאת היתה ראשיתו של ליקוי חמה מלא. מדען אנגלי, שחיכה בדיוק לרגע הזה, הציץ מבעד למצלמה האסטרוגרפית שלו וצילם את האירוע. ובעיר סוֹבּראל שבברזיל, מדען אחר צילם את אותו האירוע והפיק בקדחתנות תמונות רבות ככל האפשר בדקות החשיכה המועטות. שני המדענים ביקשו לתעד עיקום של אור כוכבים ומאמציהם הוכתרו בהצלחה.
חודשים ספורים לאחר מכן, נציגי החברה המלכותית - במשכנה דאז בבית ברלינגטון שבלונדון - הכריזו על התוצאות האלה ובכך שמטו את הקרקע מתחת להבנה המקובלת של הכבידה. התצלומים שלכדו שתי המשלחות הראו שכאשר הגיע לקרבת השמש אור מכוכבים במרחק של 153 שנות אור, ממרכז קבוצת שור, הוא שינה את מסלולו - וכתוצאה מכך הכוכבים האלה סטו ממקומותיהם הרגילים בשמים. לשינוי המקום הזה היה רק הסבר מדויק אחד: נוכחותה של השמש עיוותה את המרחב עצמו. תורת היחסות אומתה זה עתה. ענק הפיזיקה אייזק ניוטון הובס ואת מקומו תפס אלברט איינשטיין - מדען שהיה כמעט אלמוני מחוץ לגבולות גרמניה.
