יונתן, סופר ישראלי הרדוף על ידי מות חברו הטוב ביותר, יוצא למסע יחד עם בנו הקטן. הם עולים אל הר שבו, על פי השמועה, מתגורר אדם בעל כישרון נדיר: ביכולתו להעלים לאנשים זיכרונות. אלא שעל ההר מתגלה ליונתן תעלומה שקשורה לעברו ולאהבות הגדולות בחייו.
בהעולם הוא שמועה, ספרו האישי ביותר של הסופר המוערך ניר ברעם, הוא צולל אל התשוקות, הפחדים והאהבות שתמיד מלווים אותנו, ומגולל סיפור מטלטל ומרטיט לב על אבות ובנים, על שבריריות המשפחה, על התשוקה העזה להיות קרובים ליקירינו ועל המאבק להיות, באמת, בזמן הזה.
פתאום התגלה לפניו האור. עכשיו ידע - חודשים חיפש אותו בחרכים שראה או הזה במעמקי קשתות השמים הכהים כל הזמן, חיפש את האור המושלם הזוהר על העולם, שורף את האֵפר ואת האפור. פעם הקפיד להימנע מכל מגע עמו, בעיקר על פניו. מילדותו היה האור, מבהיק הפגמים, אויבו, ניהל מאבק עיקש ומתיש בהתגלויות האור מולו, והן רבות. עכשיו כבר לא פחד יותר.
אולי כבר ראה די פנים רגילות וכעורות בעולם, או שהתרגל לפניו. וגם הכיר בחלקים מושכי הלב שבהן, הבין שלא הכול שם אפור ושקוע ורחב מדי, שהגזים והביט בפניו מבעד למסך של תיעוב ילדותי, די רגיל כנראה, שאולי שנא את האור יותר מאשר את הפנים שלו. עכשיו היה שווה נפש אליהן, לפגמים וליופי, לנדוש ולמעניין. אחרי הכול הן השתלבו בפנים שבעולם מולו. בסך הכול פנים.
