לטובת הציפורים מתחיל בחלום על דרור, ממשיך עם אנשי-ציפור, כלומר: מלאכים, ומשם עף לאחור, אל ציפורי העבר: נוצה מאובנת, איש-ציפור בעומק מערה, ציפורים שרות ליד הר געש, דוכיפת פלאית, צדיקים שמבקשים לשחרר ציפורים.
שם הספר לקוח ממשפט של מנדלי מוכר ספרים בספרו תולדות הטבע מלפני יותר מ-150 שנה: "וכל איש הלא יוכל לעשות דבר־מה לטובת הציפורים", ואולי תחת ציווי זה לוקח אותנו בורשטיין למסע לצד הציפורים של הספרות העברית, מהתנ"ך ועד לשירה בת-זמננו. הוא מביט עם ביאליק בחסידות נודדות, עם אלתרמן ביונים מבעבעות, עם אסתר ראב בשרקרק בוכה, עם אבות ישורון ביונה מדברת, עם לאה גולדברג בעורב של העבר.
הספר מאורגן כקריאה כרונולוגית בספרות העברית, מבריאת העופות בבראשית א' ועד רקוויאם לציפור של אלכס חנקין, ובין הפרקים ניצבות להן ציפורים מצוירות של האמן היפני אוהרה קוסון (1945-1877), שצייר גם את הקקדו שעל כריכת הספר.
כמה ימים לפני שסיימתי לכתוב את הספר הזה חלמתי שהוטל עלי לצייר דרור. היה אפשר לראות את הציפור בבירור. הוא עמד והביט בי. לא הצלחתי להתחיל. לא היו לי צבעים ולא נייר. מישהו אמר לי בחלום: "בסדר, תניח לו. במקום זה כתוב מכתב להורים שלך".
