חייו ומותו של סוקרטס

טקסטים מכוננים בתולדות הפילוסופיה המערבית, אשר גם אלפי שנים לאחר כתיבתם ממשיכים לעורר השראה ולהיות אקטואליים בכל דיון על חירות המחשבה, מוסר אישי והחיים הראויים לחיותם.

הספר, שהוצאת ספרי עליית הגג העניקה לו את השם חייו ומותו של סוקרטס, כולל שלושה דיאלוגים מרכזיים של אפלטון – אותיפרון, נאום ההגנה של סוקרטס [אפולוגיה], קריטון – ואת תמונת הסיום מתוך פיידון, כולם בתרגומו של שמעון בוזגלו מיוונית עתיקה.

דרך שיחותיו עם תלמידים, שופטים וחברים, נחשפת דמותו של סוקרטס כאדם המחפש אמת, שואל שאלות נוקבות, ומסרב להתפשר על עקרונותיו – גם במחיר חייו. בנאום ההגנה הוא מתמודד באומץ עם האשמות של השחתת הנוער וכפירה באלים, ובקריטון הוא דוחה את האפשרות לברוח מהכלא, מתוך נאמנות לחוק ולצדק. סוקרטס, כפי שמציג אותו הכותב המחונן אפלטון, בוחר למות מתוך נאמנות לאמת ולתבונה, ומותיר אחריו מורשת של חקירה עצמית וביקורת מוסרית.