ספר קטן ומצוין שכתב יאנוש קורצ'אק במהלך ימי מלחמת העולם הראשונה, כששימש קצין רפואי ביחידה קרבית. בחיבור זה מקופלים עיקרי הגותו, חזונו ונסיונו, אותם פיתח בשאר כתביו וביקש להגשימם, הלכה ולמעשה, בבתי הילדים שייסד ועמד בראשם בפולין.
בכיצד לאהוב ילדים מזהיר קורצ'אק את המחנכים : "נתפסים אנו לאשליה, כי ימים רבים יוכל הילד להסתפק בהשקפת העולם של המלאך, שלפיה הכל פשוט ונבון בטיבו, כי יעלה בידינו להעלים ממנו את חוסר הידיעה, החולשה, הסתירות, את תבוסותינו ונפילותינו ואת העדר נוסחת האושר... וכי רצונך שההתפתחות תבוא לפתע?... וכי בהבחינו בשקר הראשון שלך לא יפסיק בבת אחת להאמין בכל אמיתותיך?... אין בחינוך דבר טוב יותר, מכנותו הגמורה של המחנך עצמו... אפילו האהבה - אסור לה לקלקל את האמת, כי האמון חשוב מן האהבה."
הילד הוא אדם. צריך לכבד את האדם הטוב ואת האדם הרע כאחד. אם תכבד את הילד הטוב - הוא יעזור לך. אם תכבד את הילד הרע - הוא לא יהיה רע. אם אוהב אתה את הילד הטוב, תתחיל, בסופו של דבר, לאהוב גם את הילד הרע.
אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ.
כאשר אדם מבוגר מתעצב, הוא יודע שהיגון יחלוף ושוב יהיה שמח. כאשר ילד בוכה נדמה לו שמעתה תמיד יבכה, תמיד יהיה אומלל.
ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע, כעת הוא יודע. הֵרע לעשות שלא בכוונה, ייזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו.
אין הרבה ילדים. יש ילד, ועוד ילד, ועוד ילד...
אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם.
תנו להם לישון! הרשו להם לנוח... לכל דבר בטבע יש זמן דגירה והבשלה משלו. מי יודע כמה זמן נח הזרע באדמה לפני שהוא נובט וצומח לעץ חזק, פורח ומלבלב? כמו הזרעים, גם הילדים (וגם אנחנו) זקוקים למנוחה מדי פעם. זמן להבשיל. זמן לעכל את החיים, לאגור כוחות ולהמשיך הלאה.
ילד לא יכול לישון יותר ממה שהוא צריך. אי אפשר להכריח ילד לישון כשהוא לא עייף... הם ישנים בדיוק כמה שהם צריכים. תנו להם! ילדים עייפים מכלים את יומם בבהייה ובקוטרייה במקום בגילוי ובחדווה.
