במבוי הסתום הזה
אַחמַד שָׁאמְלוּ
מפרסית אורלי נוי
|
|||
הֵם מְרִיחִים אֶת הֶבֶל פִּיךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא אָמַרְתְּ דִּבְרֵי אַהֲבָה
הֵם נוֹבְרִים בְּלִבֵּךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם שַׁלְהֶבֶת
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
וּמַצְלִיפִים בָּאַהֲבָה בְּצַד מַחְסוֹמֵי הַדְּרָכִים
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאַהֲבָה בַּמַּרְתֵּף
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הַתְּשׁוּקָה בַּמַּרְתֵּף
וּבַמָּבוֹי הַסָּתוּם הַפְּתַלְתַּל וְהַקַּר
הֵם מְזִינִים אֶת הָאֵשׁ בִּבְעֵרַת מִזְמוֹרִים וְשִׁירִים
אַל תִּסְתַּכְּנִי בְּמַחְשָׁבוֹת
|
זֶה שֶׁדּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת לְעֵת לַיִל
בָּא כְּדֵי לְהָמִית אֶת הָאוֹר
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאוֹר בַּמַּרְתֵּף
רְאִי אֶת הַקַּצָּבִים
הַמְּשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף בְּקֶרֶן הָרְחוֹב
עִם סַכִּינִים מְדַמְּמִים
מְנַתְּחִים אֶת הַחִיּוּכִים מִן הַשְּׂפָתַיִם
וְאֶת הַשִּׁירִים מִן הַפֶּה
וְצוֹלִים קָנרִָיוֹּת
עַל לֶהָבָה שֶׁל פִּרְחֵי יַסְמִין וְלִילָךְ
הַשָּטָׂן שִׁכּוֹר נצִָּחוֹן
חוֹגֵג בַּמִּשְׁתֶּה לְאֵידוֹ שֶׁל אֲסוֹנֵנוּ
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת אֱלֹהִים בַּמַּרְתֵּף
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
|