חגיגת קיץ הוא ספר שיריו החמישי של נתן אלתרמן, שהתפרסם בשנת 1965 והיה האחרון שראה אור בחייו של המשורר.
קלסיקה עברית.
הספר כולל 45 שירים וקטעי פרוזה, המצטרפים לסיפור עלילה המתרחש בשכונת פלורנטין בתל אביב (מכונה בספר "סטמבול"). היצירה הועלתה כמחזה בתיאטרון הקאמרי לאחר מותו של אלתרמן, בשנת 1972.
שיר מספר 10, שיר משמר ("שמרי נפשך"), הוא חריג ביחס לשירי היצירה כולה. השיר ארוך (13 בתים, 78 שורות) ובעל אופי טרגי: זוהי פנייתו האוהבת והמודאגת של אלתרמן לבתו היחידה, תרצה אתר, שנסבה על מכאובי החיים והנפש שחוותה, לצד עצות לחיים. גרסה מקוצרת של השיר הולחנה על ידי סשה ארגוב, זכתה לביצועים רבים והיתה לאחד השירים המוכרים ביותר של אלתרמן.
שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, כֹּחֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,
שִׁמְרִי חַיַּיִךְ, בִּינָתֵךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ,
מִקִּיר נוֹפֵל, מִגַּג נִדְלָק, מִצֵּל חָשֵׁךְ,
מֵאֶבֶן קֶלַע, מִסַּכִּין, מִצִּפָּרְנַיִם.
שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַשּׂוֹרֵף, מִן הַחוֹתֵךְ,
מִן הַסָּמוּךְ כְּמוֹ עָפָר וּכְמוֹ שָׁמַיִם,
מִן הַדּוֹמֵם, מִן הַמְחַכֶּה וְהַמּוֹשֵׁךְ
וְהַמֵּמִית כְּמֵי-בְּאֵר וְאֵשׁ-כִּירַיִם.
נַפְשֵׁךְ שִׁמְרִי וּבִינָתֵךְ, שֵׂעַר רֹאשֵׁךְ,
עוֹרֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ.
משמאל: כתב היד של הלחן, ארכיון סשה ארגוב
