הצב מצב בעמק רפאים

מַצָּב לֹא אָהַב אֶת הַחֹרֶף. עֲצֵי הַחֹרְשָׁה, שֶׁבְּצִלָּם נָהַג לָנוּחַ בִּימֵי קַיִץ חַמִּים, הָפְכוּ לַעֲרֻמִּים, וְעַנְפֵיהֶם הַחֲשׂוּפִים נִרְאוּ כְּמוֹ אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מְכַשְּׁפִים. הַתְּלוּלִית, שֶׁמִּמֶּנָּה נָהַג לְהַשְׁקִיף עַל הַחֹרְשָׁה כְּמוֹ שַׁלִּיט, נִהְיְתָה חֲלָקָה וּבֻצִּית, וַאֲפִלּוּ הַשְּׁלוּלִית, שֶׁבַּקַּיִץ עָמְדָה שְׁלֵוָה וְחוֹלְמָנִית, הָיְתָה סוֹעֶרֶת וְטוֹבְעָנִית.
וּבִכְלָל, בִּגְלַל הַגְּשָׁמִים וְהָרוּחוֹת, מַצָּב נִפְגַּשׁ עִם חֲבֵרָיו הַרְבֵּה פָּחוֹת. חֲבֵרוֹ הַטּוֹב דַּרְבָּן, שֶׁאִתּוֹ נָהַג בְּכָל יוֹם קַיִץ לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם, הִסְתַּגֵּר בְּבֵיתוֹ, הִכְרִיז עַל תְּקוּפַת לִמּוּדִים וְסֵרֵב לְקַבֵּל אוֹרְחִים (רַק בְּמִקְרֵי חֵרוּם, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ קִבֵּל נַזֶּלֶת אוֹ שַׁעֶלֶת, אוֹ אִם פִּתְאֹם צָמְחָה לוֹ יַבֶּלֶת, דַּרְבָּן הִסְכִּים לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת).
אֲפִלּוּ אַרְנֶבֶת, הַחֲבֵרָה הַנִּלְבֶּבֶת, יָצְאָה מֵהַבַּיִת רַק אִם הָיְתָה חַיֶּבֶת. וּכְאִלּוּ כָּל זֶה לֹא הִסְפִּיק, הַחֹרֶף הֵבִיא אִתּוֹ עוֹד מַשֶּׁהוּ מֵצִיק: בְּאֹפֶן קָבוּעַ, לְפָחוֹת אַחַת לְשָׁבוּעַ, בָּאָה לְבַקֵּר אֶת מַצָּב אוֹרַחַת מִסְתּוֹרִית שֶׁמּוֹצָאָהּ לֹא יָדוּעַ. מַצָּב לֹא הֵבִין אִם הִיא נִכְנֶסֶת מִבַּחוּץ אוֹ שֶׁתָּמִיד הִיא בִּפְנִים, רַק מִתְחַבֵּאת. הוּא אֲפִלּוּ לֹא יָדַע אֵיךְ הִיא נִרְאֵית. אֲבָל בְּרֶגַע מְסֻיָּם הִרְגִּישׁ שֶׁהִיא פָּשׁוּט נִמְצֵאת.
מַצָּב הָיָה חֲסַר אוֹנִים וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי מֵרֶגַע שֶׁהָאוֹרַחַת נִכְנְסָה, הִיא שָׁאֲבָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַכֹּחוֹת. פִּתְאֹם הוּא הִרְגִּישׁ בּוֹדֵד, עָצוּב, זָנוּחַ, הִיא הִשְׁתַּלְּטָה לוֹ עַל מַצַּב הָרוּחַ. הִיא גַּם סָתְמָה לוֹ אֶת הַתֵּאָבוֹן, הוּא אֲפִלּוּ לֹא יָכוֹל הָיָה לִשְׁתּוֹת, רַק לָשֶׁבֶת וְלִבְהוֹת. עַד שֶׁהִסְתַּלְּקָה עָבְרוּ לִפְעָמִים שָׁעוֹת.