ליבי 4, או: מה קרה השנה בקמפינג המשפחתי?

לִיבִּי הִסְתַּכְּלָה הַחוּצָה דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַמְּכוֹנִית.
הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ כִּי לָאקִי, שֶׁיָּשַׁב עַל הַבִּרְכַּיִם שֶׁלָּהּ, הָיָה חַיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאֲוִיר. הוּא הוֹצִיא אֶת הַלָּשׁוֹן כְּאִלּוּ רָצָה לִשְׁתּוֹת אֶת הָרוּחַ, אֲבָל הִיא רַק הֵזִיזָה לוֹ אוֹתָהּ בְּצוּרָה שֶׁל וִילוֹן מִתְנַפְנֵף וְזֶה הָיָה מַמָּשׁ מַצְחִיק. אַבָּא כָּל הַזְּמַן נִסָּה לְבַקֵּשׁ מִלִּיבִּי לִסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁהַמַּזְגָן לֹא יִבְרַח, אַךְ לִיבִּי הֶעֱדִיפָה לְהַקְשִׁיב לַבַּקָּשׁוֹת שֶׁל לָאקִי, כִּי לְאָן מַזְגָן כְּבָר יָכוֹל לִבְרֹחַ?
סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי בֹּקֶר אָרֹךְ (וְעַצְבָּנִי) בִּמְיֻחָד, הֵם יָצְאוּ מֵהָעִיר בַּדֶּרֶךְ לַקֶּמְפִּינְג הַשְּׁנָתִי שֶׁל מִשְׁפַּחַת שָׂדֶה. הָאוֹטוֹ הָיָה עָמוּס בְּתִיקִים, שַׂקֵּי שֵׁנָה, מִזְרָנִים, צֵידָנִית גְּדוֹלָה, וְאֹהֶל שֶׁהָיָה לוֹ רֵיחַ שֶׁל גֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד מִזְּמַן. אִמָּא כָּל הַזְּמַן נִזְכְּרָה בְּעוֹד דְּבָרִים שֶׁשָּׁכְחָה לֶאֱרֹז, וְאַבָּא נִסָּה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ שׁוּב וָשׁוּב וּבַסּוֹף אָמַר שֶׁחוּץ מִמַּצַּב רוּחַ טוֹב לֹא צָרִיךְ שׁוּם דָּבָר בְּקֶמְפִּינְג. לִיבִּי חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ בָּסֵתֶר שֶׁחֲבָל שֶׁבְּדִיּוּק אֶת זֶה אִמָּא שָׁכְחָה בַּבַּיִת. זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאִמָּא הִצְטָרְפָה לַקֶּמְפִּינְג הַשְּׁנָתִי, שֶׁכָּלַל גַּם אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הָאָח שֶׁל אַבָּא. אֵיכְשֶׁהוּ הִיא תָּמִיד הִצְלִיחָה לִמְצֹא סִבּוֹת טוֹבוֹת לְהִתְחַמֵּק, וְהַפַּעַם נִרְאָה שֶׁלֹּא מָצְאָה סִבָּה טוֹבָה מַסְפִּיק.