"שלוש פעמים באתי במגע עם גמלים ובכל פעם היה לדבר סוף טרגי", כך פותח הסופר והמסאי אליאס קנטי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1981, את קולות מראקש, ובו רשימות מסע בעקבות ביקורו בעיר בדרום-מערב מרוקו, שהילכה תמיד קסם על מחפשי אקזוטיקה, אנשי רוח ואמנים.
קנטי, סופר ומסאי בשפה הגרמנית ממוצא יהודי-בולגרי, שחי ופעל בעיקר באוסטריה, באנגליה ובשווייץ, מתאר בספר שנכתב ב-1967 את קסמיה של מראקש בדרך מקורית ומעוררת מחשבה, וגם את זהותו היהודית הוא מגלה שם מחדש.
הספר, שנכתב ב-1967, ראה אור לראשונה בעברית בשנת 2000, עכשיו בהדפסה מחודשת בעטיפה חדשה.
אני מנסה לספר משהו, וכל אימת שאני מחריש, אני מבחין שטרם אמרתי דבר. מין חומר נוזלי צמיג וקורן זוהַר מופלא נשאר בתוכי ולועג למלים. האם זאת השפה שלא היתה מובנת לי שם, ושכעת, מעט מעט, מבקשת להיתרגם בקרבי? היו שם התרחשויות, תמונות, קולות שמשמעותם מתהווה רק בתוכך; שלא נקלטו ולא אורגנו באמצעות מלים; שבהיותם מעבר למלים הם עמוקים יותר ומרובי משמעויות מהן.
