בשנות השלושים של המאה ה-19 חיבר גדול משוררי רוסיה, אלכסנדר פושקין (1837-1799) שבע אגדות אשר לא תמיד קיבלו יחס אוהד מצד הביקורת אבל זכו באהבת הקהל, בוגרים וצעירים כאחד, והיו לנכס צאן ברזל של הספרות הרוסית.
כאן מוגשות לנו שתיים מהמפורסמות שבהן, בתרגום עברי חדש מאת יעקב גרינולד ובליווי איורים של אלכסנדר לאבידב:
אַגָּדָה עַל צָאר סֻלְטָן, עַל בְּנוֹ הַנָּסִיךְ – הָאָצִיל וְהָאַדִּיר גְּבִידוֹן, וְעַל הַנְּסִיכָה הבַּרְבּוּרָה הַיְּפֵהפִיָּה
אַגָּדָה עַל הַדַּיָּג וְהַדָּג
מוּל חַלּוֹן שָׁלֹש עֲלָמוֹת,
עֵת עַרְבִית פִּשְׁתָּן טוֹוֹת.
וּבְכוֹרָה בָּהֵן תֹּאמַר –
"לוּ אֲנִי־הִיא אֵשֶׁת צָאר,
אָז אָכִין מִשְׁתֵּה מְלָכִים
כָּל תֵּבֵל כֻּלָּהּ אוֹרְחִים!"
אֲחוֹתָהּ שֶׁלָּהּ תֹּאמַר –
"לוּ אֲנִי־הִיא אֵשֶׁת צָאר,
אָז טָוִיתִי לְבַדִּי
כָּל תֵּבֵל כֻּלָּהּ בַּדִּים!"
"לוּ אֲנִי־הִיא אֵשֶׁת צָאר –
כֹּה אָחוֹת קְטַנָּה תֹּאמַר –
אָז אֵלֵד, לְמֶלֶךְ־אָב,
בֵּן גִּבּוֹר לְלֹא רְבָב!"
