ליבוביץ מתפלמס

[...] אינני יכול להצביע על שום דבר, לא בריאליה של החיים ולא בחיי הרוח, שהוא נכס משותף לכל אלה שמוכרים כיהודים, שגם אני מכיר אותם כיהודים, והם מכירים את עצמם כיהודים. זאת היא הבעיה הגדולה של העם היהודי. היא התחילה שניים שלושה או דורות לפני שחלמו בכלל על מדינה יהודית. היא התחילה בראשית המאה התשע-עשרה... את פיתרונה אני אינני יודע, אינני יודע. מבחינה דתית הבעיה הזו לא קיימת, מפני שמבחינה דתית יש הגדרה ותשובה מיהו יהודי, אבל רובם של בני האדם, אותם בני אדם, אשר בכנות רואים את עצמם כיהודים, ואני מטעים את המלה בכנות, אינם מכירים בהגדרה הזאת.

[...] עניין מעמדה של האשה איננו הבעיה שנשתנו התנאים והנסיבות, אלא שזו לא אותה אשה שבה עוסקת ההלכה... כאן לא מדובר בשינוי בהלכה. מדובר על כך, שהיום, לגבי מחציתו של עם ישראל, שהן נשים, אין הלכה כלל... הלכה אינה יודעת על מציאותה של אשה שמצד אחד היא אם לששה ילדים, והיא מלמדת פיזיקה באוניברסיטה העברית. נו, אין דבר כזה. אבל היא ישנה.

[...] לא מדובר בפרצות בהלכה. מדובר בדברים שההלכה איננה עוסקת בהם. ההלכה איננה עוסקת במדינת ישראל, אינה עוסקת באשה, כמעט איננה עוסקת באף בעיה מהותית. ההלכה איננה עוסקת בעובדה שיש הומוסקסואלים - 'לא נחשדו ישראל על כך'. עכשיו אנחנו מגיעים לנקודה המכרעת המסכמת את הדיון: עם ישראל, זה עמנו, איננו אותו עם ישראל שעליו מדברת ההלכה... עם ישראל שאיננו מוחזק יותר להיות עם התורה זו עובדה היסטורית שההלכה אינה מכירה אותה.