קלסיקה מאת הסופר הבריטי יליד פולין ג'וזף קונרד (ששמו המלא, כיאה לבן של אציל פולני, הוא יוזף תיאודור קונרד קוז'ניובסקי), שפורסמה מאוקטובר 1899 עד נובמבר 1900 כסדרה במגזין Blackwood's - עכשיו בתרגום חדש מאת נעם בן זאב.
ג'ים מתקבל באהדה בכל עיר נמל שאליה הוא מגיע ומייד נשכר לעבודה. למרות המשכורות הגבוהות והמתנות שמעסיקיו מרעיפים עליו, הוא מתפטר בפתאומיות שוב ושוב ונעלם. הוא מציג את עצמו רק בשמו הפרטי, לכן איש לא מעלה בדעתו שהוא הקצין הראשון הנודע לשמצה לאורך חופי המזרח, בגלל מעשה נורא שעשה. ג'ים נודד מעיר נמל לעיר נמל, ולבסוף נסוג מתרבות המערב ומוצא מקלט ביערות־העד, כמנהיג ילידים בכפר השוכן על גדת נהר. ממה בורח ג'ים? על איזה חטא הוא מנסה לכפר?
ג'וזף קונרד מגולל בעושר עוצר נשימה את מסעו של ג'ים. לאורכו נפרשים שלל דמויות ותרבויות, הרפתקאות ואהבה, עלילת מתח שנפתרת רק במשפט האחרון ותיאורי טבע וים שכמוהם לא ידעה הספרות עד אז; ובו בזמן זהו מסע פסיכולוגי פנימי שמעמיק אל הפינות האינטימיות ביותר, החבויות ביותר בנפש האדם.
גובהו היה מטר ושמונים, אולי סנטימטר או שניים פחות, גופו חזק ושרירי, והוא נהג להתקדם היישר אל בן שיחו, בכתפיים כפופות מעט וראש נטוי קדימה, מבטו הנוקב נשלח מלמטה, כמבטו של שור מסתער. היה לו קול רם ועמוק, ובכל הליכותיו ניכרה נחישות עקשנית שלא היה בה שמץ תוקפנות — היא נבעה כנראה מתוך כורח, והופנתה כלפי עצמו באותה מידה שכּוּונה כלפי אחרים. הוא התלבש בדייקנות מושלמת, בלא רבב, עוטה לבן מהנעליים ועד למגבעת; ובנמלי המזרח, שבהם עבד לפרנסתו כסוכן שטח של סַפּק ציוד לאוניות, היה אהוד מאוד.
