רומן חתרני, תיעודי למחצה, של עלאא אל־אסוואני - מהבולטים בסופרים המצריים בני זמננו, מחבר בית יעקוביאן ומועדון המכוניות של מצרים - המתרחש על רקע האביב הערבי ואירועי הדמים שהסתיימו בהדחת הנשיא חוסני מובארק ב־2011.
לאחר עשרות שנים תחת דיכוי, המתח ברחובות קהיר בשיאו. איש לא יכול לחמוק מיָדה של המהפכה - ראש מנגנון הביטחון, מורה צעירה, שחקן נשוי המנהל רומן עם המשרתת שלו ונסחף לכיכר תחריר, מגישת טלוויזיה המגנה בחירוף נפש על בעלי השררה. כשדרכיהם מצטלבות, דור חדש מוצא את קולו והמחאה צוברת כוח. אבל אנשי המשטר הישן לא ייכנעו ללא קרב.
רפובליקת כאילו ראה אור בערבית בשנת 2018 בביירות, לאחר שנאסר להפצה במצרים ובמדינות ערביות נוספות. זהו דיוקן סוחף של המהפכה, מנקודת מבטם של שחקני המשנה בדרמה הלאומית המצרית, וכתב האשמה חריף של אל־אסוואני נגד השלטון המשעבד את כל מוסדות המדינה לצרכיו, נגד התקשורת המגויסת ונגד אנשי הדת המכשירים כל עוולה. אל־אסוואני, שהיה שותף פעיל בתנועת המחאה שתבעה את סילוקו של הנשיא מובארק, מטיח בספר ביקורת קשה גם בבני עמו, הנכונים להירמס תחת כל משטר אך לא לשלם את המחיר הכרוך במאבק על חירותם.
גנרל אחמד עַלְוַואני לא נזקק לשעון מעורר.
עם הישמע קריאת המואזין לתפילת השחר, נהג להקיץ משנתו. הוא הוסיף לשכב בעיניים פקוחות וללחוש את מילות האַדַ'אן, לאחר מכן היה קם ונכנס למקלחת, מיטהר במהירות לקראת התפילה, מסרק את שערו השחור הצבוע בקפידה (להוציא שני פסי שֹיבה צרים זהים באורכם בשני צדעיו), לובש את חליפתו הספורטיבית־אלגנטית ושם פניו אל המסגד הסמוך. מפקד המשמר ביקש ממנו לא פעם לבנות מסגד בתוך הווילה כדי להקל את השמירה עליו, אולם הגנרל עלוואני סירב. מאז ומעולם אהב להתפלל בציבור, כאחד האדם. הוא חצה את הרחוב ברגל, מוקף בארבעה שומרי ראש שלא הסירו את עיניהם מהדרך, נשקם מוכן לירי בכל רגע. בכניסה למסגד הם התפצלו — שניים נשארו בחוץ, והשניים האחרים נכנסו איתו פנימה ושמרו עליו בזמן שהתפלל.
