שני סיפורי אהבה מקוריים בספר חד ופרוע, שנון ומרענן מאת שולי ספיר, מחברת הבנאדם (בבל 2019).
בסיפור הראשון, צעירה נחשקת, וולגרית ועשירה - הבלונדה - חיה בבית מפואר עם אינטלקטואלית מדוכדכת בשם ליאת. הן מנהלות מערכת יחסים פרוורטית ויציבה. השאיפות הספרותיות של הבלונדה נראות לליאת מגוחכות, אבל הבלונדה מתייחסת ברצינות לשאיפותיה: היא נטפלת למבקר ספרות מזדקן ומפתה אותו לעזור לה לעשות את צעדיה הראשונים בתחום.
בסיפור השני, ליאת נכנסת יום אחד לסופר ומתאהבת שם בשחר, גנן יפהפה ומיוסר.
ליאת שנאה את הבית שלנו. היא שנאה את השכונה, את בתיה המזעזעים בכיעורם ואת כל מי שגר בה. לזכותה ייאמר שהיא שנאה גם אותי, ששתלתי אותה בתוך כל אלה. למבקר אמרה שהיא בכלל לא אוהבת אותי. היא אמרה שגם אותה קניתי. למה אני כאן? שאלה באומללות. אבל זה היה גורלה. היא שכנה בביתי כמו רהיט יפה, שבויה בארמון מהמכוערים שיש, עם משרתת אנטיפתית ומוסר כליות נורא, שזה הדבר שממנו כולם בורחים.
