"יוני הרצברג לא היה ערוך למלחמה" – כך נפתח ספר הביכורים של העיתונאי רם גלבוע, "הספר האחד שלא ידענו שאנחנו צריכים – אבל היינו צריכים – על המלחמה הזאת", לדברי רענן שקד בידיעות אחרונות.
במרכז הספר, המצחיק לפרקים עד דמעות, דמותו של יוני "הרץ" הרצברג – "האנטי־גיבור שהיינו צריכים", לדברי לינוי בר-גפן – ודרכי ההתמודדות המקוריות שלו עם השלכות השבעה באוקטובר, אתגרי החיים, אזעקות אמת ושווא, ומחסומים שונים בעולם ובנפש, לאור המתח בין הרצון ליהנות מהחיים לבין מורכבות החיים בישראל בימים אלה.
"יפה להלל, חזק, ומשמעותי", כתבה הסופרת כלת פרס ספיר עופרה עופר אורן על הרצברג, "ומסתבר שגלבוע לא נזקק לפרספקטיבה של זמן ארוך, שנים, כדי לעבד את מה שעברנו ואנחנו ממשיכים לעבור, כאן בישראל, בשנה וחצי האחרונות. די היה במרחק של חודשים, אולי שנה, כדי שהכותב המוכשר יצליח ליצור יצירת אמנות, כזאת שנובעת מתוך שטף הרגשות הספונטניים והעוצמתיים שהוא חש".
יוני הרצברג לא היה ערוך למלחמה. לא, זה יותר מזה, הוא לא היה בנוי למלחמה. בואו נודה, עם סתם קשיים יום־יומיים היה לו קשה. כל העניינים הפעוטים האלה של לבשל (וולט), לנקות את הבית (עוזרת), ולרדת עם הכלב (לא היה לו כלב). הוא פשוט לא היה טוב בזה. יוני "הרץ" הרצברג היה מכונת הנאה, לא עבודה. ולכן החיים שלו השתפרו פלאים מאז שנויה נכנסה אליהם ובעיקר אל דירתו.
