כמיהות ותככים רוחשים מתחת לפני השטח בקאירולה, בירתה של ממלכת פיסוארגה, שבה מתרחשת עלילת הפרח שתחת לרגל - סאטירה על חצר מלוכה כלשהי, פרי עטו של רונלד פירבנק - חדשן ספרותי עם חוש הומור פרוע ופנטסטי, שחיבתו לטיפה המרה ולחשיש הכניעו אותו, והוא נפטר בן 40 בלבד. את יצירותיו ציינה סוזן סונטג כחלק מ"הקאנון של הקאמפ" בחיבורה המפורסם "הערות על קאמפ".
הספר, ש"בו יסופר על נעוריה של הקדושה לאורה דה נָזיאַנזי ועל התקופה שבה חייתה", הוא פרודיה מתחילתו ועד סופו המפתיע. פירבנק מצליח ללכוד בסיפור המוטרף והמצחיק את הדו־פרצופיות של בני האדם, ובמיוחד את זו של האנגלים בני החברה הגבוהה של זמנו, וזאת אף על פי שעלילת הספר מתרחשת אי-שם במקום דמיוני - אולי בת דמותה של חצר המלוכה הווינאית העליזה – ובזמן לא ממש מוגדר.
הן הוד ראוותנותה השִׂמלונית הן הוד חולמנותה המלכה לא הרגישו במיטבן. הארמון המה מניחושים. האם יוכלו להשתתף בנשף לכבוד ג'וֹטיפָה מלך תמרלנדיה ומלכתו תְליאָנוּהי? — הדעות בחצר המלוכה היו כמדומה חצויות. הרוזנת מֵדוּזָה רָאפָּה, אישה נוטה לדאגה, היתה מוכנה להמר על מה שהרוזנת מטולגה "תרצה" (היא ידעה), שבעוד שבוע כבר תרעד החצר כולה בצל קמרוני ארמון הקיץ.
"חוששתני שאין לי פנאי (או חשק) כרגע, מדוזה," ענתה הרוזנת עת עשתה את דרכה אל הדירות המלכותיות, "להימורים," אף כי בדלת חדר ההמתנה היא פנתה והנהנה: "קבענו!"
היא מצאה את מלכתה שרועה פרקדן על כורסה שכריות תוניסאיות ארוכות נערמו עליה, בשעה ששושבינה ישובה קראה באוזניה:
"'תן לחייךָ מטרה, ושתהא זו מטרה נעלה!'" אמרה הנערה בשעה שהרוזנת התקרבה.
