הוצאת אפרסמון ממשיכה לפנק אותנו בתרגומים מצוינים ליצירות נהדרות, והפעם שלושה סיפורים של הנרי ג'יימס, שתרגם מאנגלית, הוסיף הערות ואחרית דבר משה רון.
משקפיים: מה כבר יכול להיות העניין עם משקפיים, תשאלו, ומשקפיים על פני יפהפייה כגיבורת הסיפור? הייתכן שמשקפיים אינם כורח בל יגונה אלא דבר מביש ומבזה שיש להסתירו מעיני כול, דבר שעשוי לעורר בנפש הצייר המספר את הסיפור סקרנות אין קץ?
גון של זמן: מה יקרה כאשר אישה מטופחת ואמידה בגיל העמידה מזמינה דיוקן גברי, לא של אדם מסוים אלא של ג'נטלמן מושלם ויפה תואר במיטב שנותיו, וההזמנה נמסרת לציירת המתמחה בציור בעל "גוון של זמן", אף היא כבר לא באביב עלומיה, שאכזבה מרה בעברה ממשיכה להעיב על חייה?
כנפיים שבורות: האם יש תקנה לבעלי כנפיים שבורות כסופרת המהוללת והצייר המוכשר, שהיה ביניהם פעם קשר שלא הבשיל, והם נפגשים מקץ שנים בנסיבות חברתיות, שניהם סובלים מתחושה של דשדוש וכישלון, אך כל אחד בטוח שהאחר ממשיך ליהנות מהצלחה כבירה?
"האם נכון הדבר, העלמה סונט, שלרוע מזלך הוזהרת הזהרה כלשהי לגבי עינייך היפות?"
"נכון? מי בכלל טוען כך?" הסומק בפניה דעך, אבל זוג דמעות נאות עוד יותר נצץ במקומו. "אם תשמע שוב שאומרים אי פעם דבר כזה תוכל לומר שזה שקר נוראי!"
התברר שחוללתי סערה עמוקה משהייתי משער.
