ספר נוסף בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.
זהו ספרו האחרון של סלמאן נאטור, סופר ומחזאי מדאלית אל-כרמל, שראה אור לאחר מותו בעריכת יונתן מנדל. שלוש היצירות המכונסות בו לרומן מסעות מובילות את הקוראים בשבילים לא מוכרים - ולעתים סמויים מן העין - של הארץ, של המולדת ושל הזיכרון.
מדאלית אל-כרמל לפריז עוברת דרך אלח'יריה, והדרך בין נצרת לשכם עוברת דרך לונדון ורומא. זהו מסע אל היהודי, אל הערבי ואל מה שביניהם. אלקֻדס וירושלים, בּיסאן ובית שאן, חיפה וחיפא. הסיפורים שמתגבהים זה על גבי זה - באיפוק, באירוניה, בהומור, אבל גם בכאב - מתלכדים לכדי נכס תרבותי עבור אלו היושבים בארץ ועבור אלו החולמים עליה.
עוד מספרי סלמאן נאטור במגדלור
היא התקשרה מפריז כדי שנקבע מועד לפגישה. אמרה לי: ״כל הדרכים מובילות לרומא.״ אז קבענו שניפגש ברומא. אחרי שהסתיימה שיחתי אתה, הנחתי את שפופרת הטלפון, וביני לבין עצמי צחקתי, עלינו ועל מצבנו. אחר כך חשבתי, ניפגש ברומא? באמת ברומא? כאילו הייתה רומא מעבר לפינה?
כאילו נדברנו להיפגש ברמאללה, ברחוב רוּכּאבּ או בגלידה בַּלַדְנָא? כאילו רומא נמצאת ברחוב אלח'וּרי בחיפה, או אפילו בבית קפה תל אביבי בבוגרשוב, בשינקין, או בבית הסופר ברחוב קפלן? כן, שחתי לעצמי, ניפגש ברומא. פדווא ואני. ניפגש כדי לדבר. אנו הרי עסקני הדיבורים. ניפגש כדי לדבר ולכתוב ולחלום על האבן, ועל ילד שוויתר על ילדותו על מנת להפוך לגיבור, ניפגש כדי לעצור לרגע, לחשוב ולתכנן - את השלב הבא במערכה לשחרור האדם.
