נובלה אלגנטית, ריאליסטית וסוריאליסטית בו־בזמן, על צעיר שמנווט את חייו בעזרת בן לוויה יוצא דופן – נמר שרק הוא מסוגל לראות, מאת הסופר והמחזאי האמריקאי ויליאם סרויאן (1981-1908) בתרגום לעברית מאת... פרופ' ג׳יי לביא, הממונה על מרבית השתלות הלב בישראל. "כולנו זקוקים ללב חדש, והנמר של טרייסי הוא לב אחד גדול בפני עצמו", כתב על הספר אוריאל קון, מו"ל הוצאת תשע נשמות.
כשתומס טרייסי פוגש את לאורה לותי, נערה ייחודית לא פחות מהדמיון שלו (שיש לה נמר משלה), הוא נאלץ להתעמת עם חלומותיו. על רקע ניו יורק של אמצע המאה העשרים, סרויאן מזמין אותנו לחקירה מעמיקה אך מלאת חמלה על בדידות, אהבה, והאומץ הנדרש כדי למצוא את מקומנו בעולם. סרויאן משלב בין היומיומי לעל-מציאותי, נע בין אופטימיות מרחיבת נפש לריאליזם, ותמיד עם קריצה שובבה לקורא/ת.
לתומס טרייסי היה נמר.
למען האמת הוא היה פנתר שחור, אבל זה לא משנה, כי הוא חשב אותו לנמר.
היו לו שיניים לבנות.
כך זכה בנמר שלו:
כשהיה בן שלוש והכיר את הדברים לפי הצלילים שלהם, מישהו אמר נמר! ומה שלא יהיה נמר! — טרייסי רצה אחד משלו.
יום אחד טייל בעיר עם אביו וראה משהו בחלון של מסעדת דגים.
"קנה לי את הנמר הזה," אמר.
"זה לובסטר," אמר אביו.
"אז אני לא רוצה אותו," אמר טרייסי.
כעבור כמה שנים ביקר בגן החיות עם אימו וראה נמר אמיתי בכלוב. הוא היה דומה לנמר מהמילה ששמע, אבל זה לא היה הנמר שלו.
