ספר השירה השני של שני פוקר, הרואה אור חמש שנים אחרי פרסום מחצית חביוני, שביסס את מעמדה כאחד הקולות החשובים בשירה העברית בת זמננו.
עם צאת התמנון השבֵע כתבה פוקר בפייסבוק:
ממרום הספר השני עליי להודות שהשירה אמנם לא גאלה אותי אבל כן נתנה לי מרווח נשימה. אולי כי היא אפשרה לא לקחת את עצמי ברצינות כל כך, אולי כי היא הצורה המושלמת שמצאתי ללעוג לחשיבותי – היא נתנה לי מקום להתרחב. זה לא דבר פעוט בתוך העוני המחפיר הזה. להשיג דשן. למצוא תנוחה לדבר בכמה זרועות. לשיר בחיים שהם שברון לב אחד גדול. פעם הייתי חמורה אידיאולוגית וחשבתי שהשירה רק לוקחת. הייתי צריכה להגיע לספר השני כדי להודות שהיא גם נותנת.
